שופט בית משפט השלום בחיפה, אמיר סלאמה, הורה לעורכת דין להחזיר לאישה אותה ייצגה 86 אלף שקל כולל הוצאות ושכר טרחת עורך דין לאחר שגבתה את השכר שלה מחשבון הנאמנות ללא אישור הלקוחה. 7,000 שקלים מהסכום אותו פסק השופט יהיו בגין עגמת נפש.
הנתבעת, עורכת דין במקצועה, אשר עוסקת, בין היתר, בדיני משפחה ואישות. לפני מספר שנים, פנתה התובעת, שהייתה באותו מועד בהליכים משפטיים עם בעלה, לעורכת הדין וביקשה לקבל את שירותיה המקצועיים.
במשך חמש שנים היא קיבלה ממנה שורה של שירותים משפטיים בנוגע לסכסוך המשפטי מול בעלה. תחילת ההליכים בטיפול בפסק דין לפירוק השיתוף בדירת מגורים משותפת, והמשכם בפסק דין שחייב את הבעל לשלם לתובעת סך של 400,000 שקלים עבור כתובתה. בנוסף, ייצגה עורכת הדין את האישה גם בהליכים נוספים לגביית הכתובה והמזונות בהם חויב הבעל.
כתוצאה מעיקולים שהוטלו על הבעל, הוא העביר לאישה, באמצעות עורכת דינה, סכום של 160 אלף שקל, וזאת כחלק מגביית כספי הכתובה שנפסקו לטובתה. בסמוך לאחר מכן, הגיעו התובעת ובעלה להסכם פשרה, בניגוד לעצתה של עורכת הדין. במסגרת ההסכם סוכם, בין היתר, על החזרת הסכום לידי הבעל.
לאור טענות עורכת הדין לסכומים אותם חייבת לה התובעת בגין שירותים משפטיים שונים, אשר באו לידי ביטוי בארבעה הסכמי שכר טרחה החליטה עורכת הדין לקזז מתוך הסכום שהועבר לה מהבעל כ- 70 אלף שקל. סכום זה, לשיטתה, היה עבור שכר הטרחה שהגיעה לה מכוח אותם הסכמים, וזאת חרף התנגדות התובעת. עורכת הדין אף הוציאה ללקוחה חשבונית.
בתביעה דרשה האישה מעורכת הדין החזר של 81 אלף שקל. סכום זה, לדבריה, משקף השבה של כספים שנגבו שלא כדין על ידה. כך טענה, כי מלבד הסכום שהוציאה עורכת הדין מהחשבון עליה לפצות אותה בסכום כסף נוסף עבור עגמת נפש.
הלקוחה טענה כי עורכת הדין הפרה את חובותיה כלפיה מכוח דיני הנאמנות, והעדר יכולתה לבצע קיזוז מתוך כספים שהיא החזיקה בנאמנות. עוד טענה התובעת כי עורכת הדין אינה הייתה זכאית לשכר הטרחה שלקחה.
.
מנגד טענה עורכת הדין, כי מכוח ארבעה הסכמי שכר הטרחה עליהם חתומה התובעת, הסכום שגבתה מגיע לה. לשיטתה הייתה רשאית לקזז מתוך הסכום של 160 אלף שקל את הסכומים להם הייתה זכאית בגין שירותים משפטיים שנתנה לתובעת.
לטענתה, היא ייצגה נאמנה את התובעת משך שנים, במהלכן סיפקה עבורה שירותים משפטיים רבים ומגוונים, כאשר סכום הקיזוז נובע מזכות שבדין שיש לה לקבלו ובמקביל הגישה תביעה כספית על סכום של 134 אלף שקל נגד האישה.
השופט אמיר סלאמה, קיבל את תביעת הלקוחה ברובה, וקבע כי אף אחד מארבעת ההסכמים עליהם מתבססת עורכת הדין, אינו מאפשר קיזוז מתוך כספים בהם היא החזיקה בנאמנות.
"חוק הנאמנות", נכתב בפסק הדין, "מאפשר לנאמן לעשות בכספי נאמנות שימוש לצרכים אישיים, אם תנאי הנאמנות מאפשרים זאת. המשמעות היא שנאמן יכול לעשות שימוש בכספי נאמנות, אם הסכים הנהנה לכך במסגרת תנאי הנאמנות".
השופט סלאמה הוסיף: "כאשר עורך דין טוען כי לקוחו הסכים לכך שעורך הדין יקזז, מתוך כספי הלקוח המוחזקים בנאמנות, סכומים עבור שכר טרחה, עליו להצביע על הסכמה מפורשת וברורה מצד הלקוח. כאשר הסכמה זו נעוצה, לשיטת עורך הדין, בהסכם שכר טרחה עליו חתום הלקוח, על הסכם שכר הטרחה להכיל הסכמה מפורשת וברורה למתן הרשאה לקיזוז מתוך כספי נאמנות".
____________
