שופט בית משפט המחוזי בחיפה, הנשיא רון שפירא, הורה לתקן טעות בגזר דין, לאחר יותר מ-15 שנים, למורשע בעבירת גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים ובעבירות תעבורה נוספות והורה לנכות תקופת פסילת הרישיון עד תום ההליכים מתקופת הפסילה שגזר בית המשפט במסגרת גזר הדין. "עדיף תיקון טעות תוך חריגה מסדרי הדין המקובלים על פני הנצחת טעות ופגיעה בזכויות", כתב השופט שפירא בהחלטתו.
המבקש נאשם בתחילה בעבירת הריגה ובעבירות תעבורה נוספות. בעת שנחקר מיד לאחר התאונה נשוא כתב האישום, נפסל רישיונו ובהמשך נפסל עד לתום ההליכים. בשנת 2003 ניתנה הכרעת דין ולפיה זוכה מעבירת ההריגה וזאת מחמת הספק. על פסק דינו של בית המשפט הוגש ערעור ובסופו של יום הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ולא בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המקורי. לאחר שהתקבל הערעור חזר הדיון לבית המשפט לצורך הטיעון לעונש ובשנת 2005 ניתן גזר דין במסגרתו נגזר על המבקש עונש של 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר מותנה וכן פסילת רישיון לתקופה של 18 שנים.
במועד בו טענו הצדדים לעונש, לאחר שחזר הדיון לבית המשפט המחוזי, בשים לב להחלטת בית המשפט העליון, לא טען מי מהצדדים לעניין ניכוי תקופת הפסילה וגם בית המשפט לא התייחס לנושא במסגרת גזר הדין.
הכלל הוא שתקופת פסילה עד לתום ההליכים תנוכה מעונש הפסילה, למעט מקרים חריגים שבהם מנמק בית המשפט מדוע לא להורות על ניכוי כאמור ובמקרה זה, ב"כ הצדדים דאז, כמו גם בית המשפט, שכחו את נושא הפסילה עד לתום ההליכים וזאת על רקע השתלשלות הדיון בעניינו של המבקש והדיון כולו התמקד בסוגיית משך המאסר.
השופט שפירא קבע כי "אין ספק כי מדובר בטעות, כי הרי בית המשפט לא נימק מדוע בנסיבות המקרה קיימת הצדקה שלא לנכות את תקופת הפסילה של רישיון הנהיגה בשלב הראשון של הדיון מהתקופה שנגזרה בסופו של הליך. בנסיבות שנוצרו ומאחר ומוסכם כי מדובר בטעות חריגה, סבור אני כי יש מקום לתקן את הטעות גם אם חלף זמן. אדגיש לעניין זה כי מדובר בנסיבות חריגות, אשר טעותו של בית המשפט מתבררת לאחר חלוף שנים ואולם, משהתבררה הטעות, וכל הצדדים מסכימים לכך, יש לתקנה. עדיף תיקון טעות תוך חריגה מסדרי הדין המקובלים על פני הנצחת טעות ופגיעה בזכויות".
___________________________________________
