"בית המשפט הגיע למסקנה שקופת החולים העדיפה במשך מספר שנים שיקולים מסחריים על חובתה להגן על בריאות וחיי מבוטחיה", כך כתב שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, בפסק דין, אשר חייב את קופת חולים לאומית ב-1.36 מיליון שקלים בגין ביטול התקשרות בין קופת חולים לנותן שירותים לקופה.
השופט הדר הוסיף וכתב בהחלטתו כי אומנם מדובר בנותן שירותים שהעסיק רופאים ללא רישוי לעסוק ברפואה, אבל קופת החולים התעשתה וביטלה את החוזה, עקב החשש שמשרד הבריאות יגלה העסקת לא מורשים במרפאות המשרתות מבוטחיה.
את התביעה, הגישה מרפאה ממזרח ירושלים, עמה עבדה קופת חולים לאומית במשך שנים רבות. כאשר נפטר ילד שטופל במרפאה החליטו בקופת החולים לבטל את החוזה עימה. על פי התביעה, קופת החולים רצתה לחסוך בעלויות ולנהל בעצמה את סניפי הקופה. מנגד, בכתב ההגנה טענו בקופה כי, מדובר במרפאה שהעסיקה רופאים לא מורשים, אשר העניקו טיפול רפואי ורשמו מרשמים והפנו את המבוטחים לבתי החולים, תוך תיעוד מזויף במחשבי הנתבעת בשמו של רופא אחר שאושר ע"י קופת החולים, שלא ראה את החולים וללא נוכחות הרופא במרפאה והתנהלות זו היוותה הפרה בוטה ויסודית של הוראות ההסכם והדין.
קופת החולים לאומית הוסיפה בכתב ההגנה כי החליטה לבטל את החוזה סופית, בבדיקה שערכה לאחר מותו של ילד, שהיה רשום באחת המרפאות ואז התברר כי אותה מרפאה המשיכה להעסיק כרופאים מי שלא אושרו על ידם וחלקם אף ללא רישוי לעסוק ברפואה.
השופט עדי הדר שקיבל את התביעה בחלקה, מתח ביקורת קשה בפסק הדין על קופת החולים לאומית והמרפאה, אולם הורה לקופת החולים לשלם למרפאה פיצוי בסך 1.36 מיליון שקלים, בגין ביטול התקשרות בין קופת חולים לנותן שירותים.
"ברור התובענה העלה כי התובעת והנתבעת סיכנו את בריאות וחיי הציבור", נכתב בפסק הדין. אולם, הציפיה, להגן על בריאות וחיי הציבור גבוהה יותר ביחס לנתבעת, שהיא קופת חולים. בימ"ש הגיע למסקנה שהנתבעת העדיפה במשך מספר שנים שיקולים מסחריים על חובתה להגן על בריאות וחיי מבוטחיה. לכן, הבליגה פעם אחר פעם על הפרות חמורות בעיניה לגבי אופן הטיפול במבוטחים. תחילה התריאה, לאחר מכן גערה ולבסוף השתתקה לחלוטין".
בית המשפט הגיע למסקנה שהקופה התעשתה "רק לאחר מותו המצער של הילד זאת עקב החשש שמשרד הבריאות יגלה העסקת לא מורשים במרפאות המשרתות מבוטחיה".
"אולם", נכתב עוד בפסק הדין, "גם אז לא שמה לנגד עיניה בעיקר את טובת מבוטחיה, שכן לא הודיעה מיד על ביטול ההסכם בחלוף תקופת הודעה מוקדמת, או ביטול מידי תוך מתן פיצוי לתובעת חלף מתן הודעה מוקדמת. הנתבעת עסקה בחשאי בהעמדת חלופות למרפאת התובעת, וכשהחלופה הייתה מוכנה, חתכה באבחת גרזן את הקשר בן עשרים השנה עם התובעת, תוך שהיא מתנערת מחובתה ליתן הודעה מוקדמת, או פיצוי חלף מתן ההודעה. התנהלות זאת מצדיקה חיוב גבוה בהוצאות".
השופט הוסיף: "אולם, בימ"ש מביא בחשבון שהתובעת אכן הפרה במשך תקופה ארוכה ההסכם עם הנתבעת על ידי העסקת לא מורשים ובכך סיכנה בריאות וחיי מבוטחיה".
__________________________________________________
