הפרקליטות הגישה את עיקרי הטיעון לקראת הדיון שיתקיים היום (יום ה') בבית המשפט העליון בערעור בעניינו של אזרח ישראלי אמג'ד ג'בארין, אחד מארבעת המחבלים שביצעו פיגוע בהר הבית ביולי 2017, במהלכו נרצחו שני שוטרי משטרת ישראל, רס"מ כמיל שנאן ז"ל ורס"מ האיל סתאווי ז"ל. הנאשם הורשע בעבירות של סיוע לרצח השוטרים, פעולה בנשק למטרות טרור, שיבוש מהלכי משפט ובעבירות נוספות, ובית המשפט המחוזי בחיפה גזר עליו עונש של 16 שנות מאסר בפועל בלבד. לעמדת המדינה, יש להחמיר באופן משמעותי בעונש המאסר שהושת על הנאשם, ולדחות את ערעורו לעניין ההרשעה.
לפני כשלוש וחצי שנים, ביצעו שלושה מחבלים, אזרחי ישראל תושבי אום אל פאחם, פיגוע טרור רצחני באזור הר הבית בירושלים באמצעות ירי קליעים רבים מתתי-מקלע שהוברחו לתוך מתחם הר הבית. כתוצאה מהפיגוע נרצחו שני שוטרי משטרת ישראל וכן נפגעו מספר שוטרים נוספים. כוחות הביטחון בהר הבית השיבו אש לעבר המחבלים והרגו אותם.
הנאשם, המחבל הרביעי בחוליית הטרור, אף הוא אזרח ישראל ותושב אום אל פאחם, סייע בידי שלושת המחבלים האחרים במשך כחודשיים עובר לפיגוע באופן מתמשך ומשמעותי ביותר, הן במישור האופרטיבי הן במישור הרוחני. בין היתר, השתתף במפגשים במסגד באום אל פאחם ובשיחות בעניין מתווה הפיגוע, וכן הסיע את המחבלים לאימוני ירי בכלי הנשק באמצעותם בוצע הפיגוע. אף בליל הפיגוע סייע הנאשם לשלושת המחבלים האחרים, בין היתר בהסעתם ובנטילת חפציהם האישיים.
מספר ימים לאחר הפיגוע, שיבש מהלכי משפט באופן שמחק ממכשיר הטלפון שלו את מספרי הטלפון של יתר המחבלים וכן החביא את החפצים האישיים שהותירו ברשותו. בהמשך, קשר קשר עם אחר למחוק את מכשיר ה-DVR של המסגד באום אל פאחם, וזאת על מנת למנוע חשיפת מעורבותו בפיגוע, אולם תוכניתם סוכלה בשל כך שהמשטרה הקדימה אותם ותפסה את המכשיר.
בית המשפט המחוזי בחיפה השית על הנאשם עונש של 16 שנות מאסר בפועל. המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על קולת העונש, ואילו הנאשם ערער על הרשעתו. בנימוקי הערעור נטען, כי מאז הקמתה, נאלצה מדינת ישראל להתמודד בלוחמה תמידית ועיקשת נגד גלי הטרור השונים. פעילויות הטרור שהפכו בארצנו לעניין שבשגרה, גבו את חייהם של מאות ישראלים חפים מפשע ופגעו בגופם ונפשם של אלפי אזרחים נוספים, שאיתרע מזלם ומצאו את עצמם בתוך פיגועי התופת.
"בענייננו", נכתב לביהמ"ש, "בחר המערער ליטול חלק בפעולות האיבה שכל מטרתן לקטול חיי אדם, לרצוח את אנשי אכיפת החוק ולפגוע קשות בתחושת הבטחון של אזרחי ישראל ותושביה. המערער שסייע בכל מאודו ומרצו בהיערכות לקראת הפיגוע במשך תקופה משמעותית, עד ערבו של הפיגוע, קיבל משלושת המחבלים האחרים את חפציהם האישיים על מנת להעבירם למשפחותיהם והסיעם ברכבו בעודם חמושים לתחנת האוטובוס ממנה יצאו לפיגוע במהלכו רצחו שני שוטרי משטרת ישראל שמילאו את תפקידם נאמנה בהגנה על אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל וכן פגעו בשוטרים נוספים".
עוד צוין, כי "הוכח שחוליית המחבלים בחרה לבצע את הפיגוע בהר הבית דווקא, לאחר שדנה בינה לבין עצמה במטרות אחרות. הפיגוע בהר הבית יצר מעגלי נזק רחבים משמעותיים ורחבים יותר מהנזק הישיר הנובע מרצח השוטרים והפגיעה החמורה במשפחותיהם. חולית המחבלים פגעה באופן חמור ביותר בערכים מוגנים רבים ובאינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, לרבות אינטרסים ביטחוניים, תוך ניצול הרגישות הגבוהה הנודעת סביב הר הבית.
"למרבה הצער", כך בעמדת הפרקליטות, "הנזק הפוטנציאלי כתוצאה מהפיגוע התממש במקרה זה בכך ששימש בסיס להסתה ועידוד לטרור על-ידי שייח' ראאד סלאח מחאג'נה, אשר הורשע לאחרונה בעבירות הסתה לטרור בין היתר, בעקבות נאומים שנשא לאחר הפיגוע בהר הבית, חלקם בהלוויה שנערכה לשלושת המחבלים שכללו דברי שבח, אהדה, ועידוד לפעילות טרור בדומה למעשיהם של המחבלים. נופך נוסף של חומרה יש לראות, במיקומו של הפיגוע במקום רגיש – במסגד אלאקצא המצוי על הר הבית, על כל המשתמע מכך. לאחר הפיגוע, נסגר מתחם הר הבית למשך יומיים, שבסופם החליטו גורמי הביטחון להציב גלאי מתכות ("מגנומטרים") בכניסה להר הבית. בעקבות זאת, שררה מתיחות ביטחונית רבה והתקיימו עימותים אלימים באזור הר הבית בין האוכלוסייה המוסלמית לבין כוחות הביטחון ששיאם היה בפיגוע לאומני רצחני נוסף".
ביחס לעונש המאסר של 16 שנות מאסר שהוטל על הנאשם צוין, כי קשה עד מאוד ליישב, מחד גיסא, בין הרטוריקה המחמירה של בית המשפט ביחס למעשיו החמורים של הנאשם והנסיבות החמורות הקשורות בביצוע העבירות שבהן הורשע, לבין עונש המאסר הקל יחסית – 16 שנות מאסר בפועל בלבד שנגזר עליו.
