מעניקים אופציות לחברה בת? כך עליכם לעשות זאת

רשות המסים פרסמה חוזר מקצועי בנושא תשלום לחבר אם בגין הענקת אופציות או מניות לעובדי החברה הבת. זאת במטרה לקבוע מתי התחשבנות היא בגדר החזר חוב שאינה מקור הכנסה ומתי מדובר בתשלום דיבידנד
מעיין לביא |
ביהמ"ש אישר את הסכם הפשרה. אילוסטרציה shutterstock
אילוסטרציה shutterstock

חוזר מקצועי של רשות המסים מבקש לעשות סדר בנושא תשלום לחברת אם בגין הענקת מכשיריה ההוניים (אופציות או מניות) לעובדי החברה הבת (הסכמי recharge) אגב עסקה בינלאומית. מטרת החוזר היא לקבוע מתי התחשבנות היא בגדר החזר חוב כך שאינה מקור הכנסה ואימתי המדובר בתשלום דיבידנד.

מזה שנים נוהגות חברות לתגמל את עובדיהן באמצעות מכשיריהן ההוניים – אופציות או מניות. פעמים רבות התגמול מבוצע באמצעות מניות או אופציות לא של החברה המעסיקה עצמה כי אם של חברת האם או חברה אחרת בקבוצה.

בדיני המס קיימים הסדרים המטפלים באופן המיסוי של המכשירים ההוניים בידי העובדים ובידי החברה המעסיקה, תוך התייחסות אף לתשלום באמצעות מכשירים של חברה אחרת בקבוצה שאינה החברה המעסיקה.

לפי כשנתיים פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין קונטירה ואחרים אשר קבע כי במידה ושכרם של עובדי חברה משולם בחלקו באופציות, הרי שיש לראות בהוצאת השכר בגין מרכיב האופציות, כפי רישומה החשבונאי, כעלות בחישוב ההכנסה לפי סעיף 85א לפקודת מס הכנסה.

כלומר, על פי פסק הדין, כאשר קיימת עסקה בין לאומית, ובין הצדדים לעסקה מתקיימים יחסים מיוחדים, כך שהעסקה מדווחת לפי תנאי שוק, הרי שילקחו בחשבון בקביעת תנאי השוק גם עלויות השכר בגין האופציות לעובדים. לדוגמא, ככל שהחברה נותנת שירותים לחברת האם הזרה שלה, ועל פי מחקר מחירי שוק השירותים מתומחרים במנגנון של COST +10%, הרי שגם על מרכיב הוצאות השכר בגין האופציות יש לקבוע הכנסה בידי החברה לפי העלות החשבונאית +10%.

יחד עם זאת, הלכת קונטירה לא התייחסה לכך שלעיתים האופציות עצמן הן של החברה הזרה, וכי החברה הזרה נתנה אותן לעובדי החברה.

על פי רשות המסים, לאור האמור לעיל, התעוררה שאלה באילו מקרים תשלומים על ידי החברה המעסיקה (החברה הישראלית בדרך כלל) לחברת האם ,שהקצתה בעבורה את המכשירים ההוניים שניתנו לעובדים , מהווה שיפוי, בעבור ההקצאה שחברת האם נשאה בה חלף החברה, ואימתי תשלומים אלו יסווגו כדיבידנד.

במסגרת ביקורות שנערכו לחברות שונות עלה כי לעיתים השיפוי כאמור נעשה בסכומים גבוהים בהרבה מאשר קיבלו ביטוי במסגרת דוחות רווח והפסד של החברה המעסיקה הישראלית, הפרש אשר יכול ויסווג כחלוקת דיבידנד המתחייבת במס .

"על מנת להתמודד מחד עם פרצת המס", נכתב בחוזר רשות המסים, "ומאידך להעניק וודאות באילו סכומים כן ניתן להחשיב את השיפוי מהחברה הישראלית לזרה כהחזר חוב (שאינו חייב במס) רשות המסים פרסמה עמדה חייבת בדיווח עמדה 70/2019 (עמדות 2019 ) וכעת מפרסמת חוזר על מנת להבהיר לציבור הנישומים באילו מקרים שיפוי חייב במס ובאילו מקרים לאו. החוזר קובע כי ככל שהשיפוי נעשה במסגרת הסכם שנערך בין החברות מראש, וככל שהתשלום הינו בגין מכשירים הוניים שהבשילו ועד גובה ההוצאה החשבונאית שנרשמה בגינם, הרי שהתשלום ייחשב החזר חוב, שיפוי ולא דיבידנד".

מנהל רשות המסים ערן יעקב מסר: "פרסום זה הינו חלק ממאמצי הרשות וחתירתה לגביית מס אמת, העלאת רמת הציות של ציבור משלמי המס באמצעות שקיפות ויצירת וודאות לצרכי מס בהתנהלות עסקית-כלכלית".

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות