שופט בית משפט השלום רמלה, הישאם אבו שחאדה, הרשיע את חברת דלק תעשיות בע"מ ונושאי המשרה שבה בעבירה של גרם חבלה ברשלנות בשל נפילת עובד מגג בזמן עבודה. השופט קבע, כי למרות הטענות שהועלו כנגד העובד שנפצע שהוא חב באשם תורם, אינן מקימות טענת הגנה עבור הנאשמים בהליך הפלילי.
כתב האישום הוגש נגד חמישה נאשמים, חברת דלק תעשיות, איתן זילביגר, היה המנהל הכללי של חברת דלק באותה תקופה, אבישי הרט ששימש כסמנכ"ל ההנדסה בחברת דלק ומתוקף תפקידו אחראי על הבטיחות וניהול האחזקה במפעל. יאיר יחיאל שנשכר על ידי חברת דלק לתפקיד של ממונה בטיחות חיצוני לחברה בהיקף של 96 שעות חודשיות, כאשר הכשרתו של יחיאל כללה, בין השאר, היותו מדריך עבודה בגובה ומדריך מוסמך מטעם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. כמו כן, יאיר שימש כממונה בטיחות בעבודה בחברת דלק.
במהלך ביצוע עבודות שהתקיימו על גג המפעל, הרט ויחיאל ידעו, או צריכים היו לדעת, כי אין ציוד בטיחות אישי מתאים לעובדים וכי העבודה מבוצעת על הגג ללא אמצעי בטיחות אך חרף זאת לא הפסיקו את העבודה ולא דאגו שתבוצע בצורה בטיחותית. בשלב מסוים עלה עובד באמצעות פיגום נייד מאולתר ולא בטיחותי על גג המחסן לצורך ביצוע העבודה. במהלך העבודה, הוא דרך על אחד מחלונות האור העשויים פלסטיק שביר. החלון נשבר והפועל נפל דרכו מגובה של כ- 6 מטר אל רצפת הבטון של הקומה השנייה של המחסן.
כתוצאה מהנפילה הפועל איבד את הכרתו ונגרמו לו חבלות קשות בראש, שברים מרובים בפנים, קרעים בקרקפת, שבר בארובת העין שגרם לאובדן עין ימין וחוסר ראייה בעין שמאל, שברים בשורשי כפות הידיים וכן שברים בחוליות עמוד השדרה. הפועל אושפז כחודשיים בבית חולים "שיבא" משם הועבר ל"בית לוינשטיין" להליכי שיקום לתקופה של כחצי שנה כשהוא מתנייד באמצעות כיסא גלגלים, זקוק לעזרה, נעזר בכדורי הרגעה וסובל מחוסר ראייה וכאבים מפגיעותיו. בעקבות פגיעותיו נקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור של 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי.
בהכרעת הדין נקבע שכל אחת מחובות הזהירות שנוצרו לגבי כל אחד מהנאשמים כלפי הפועל, מקורה ב-"דין". בנוסף, לגבי יאיר יחיאל, קבע השופט שגם אם נאמר שהוא לא "פקיד אחראי" וגם לא "עובד" של חברת דלק, הוא עדיין חב בחובת זהירות אישית מסוג שונה כלפי הפועל מעצם היותו "ממונה על הבטיחות". גם חובת זהירות זו מקורה "בדין". השופט התייחס גם להוראות הספציפיות שבפקודת הבטיחות בעבודה ובתקנותיה ושהופרו על ידי כל אחד מהנאשמים.
"הפרות אלו", נכתב בהכרעת הדין, "הם 'החטאים' המצטברים של כל אחד מהנאשמים שנולדו לאחר 'החטא הקדמון'. לכן, אין מנוס מהמסקנה שכל אחד מהנאשמים חב ברשלנות רבתי. בהכרעת הדין גם נקבע שהטענות שהועלו כנגד הפועל שהוא חב באשם תורם, אינן מקימות טענת הגנה עבורם בהליך הפלילי".
בנוסף, נקבע ש"הטענה של 'גורם זר מתערב', דינה להידחות וכן נקבע שטענת 'ההסתמכות' שהועלתה על ידי שניים מהנאשמים, גם היא דינה להידחות. ולבסוף, נדחו גם טענות הנאשמים בעניין מחדלי חקירה", כתב השופט אבו שחאדה.
הוא הוסיף: "נקבע שקיים קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי בין הנפילה לבין ההפרה של חובות הזהירות השונות שכל אחד מהנאשמים נושא על כתפיו. ולסיום, נקבע שמתקיים היסוד העובדתי והיסוד הנפשי של עבירת הרשלנות לאור כל האמור לעיל, הנני מרשיע את כל אחד מהנאשמים, בביצוע עבירה של גרימת חבלה ברשלנות".
_________________________________________
