שופט בית משפט השלום בירושלים, אמיר דהאן, קבע כי חברה שבית מלון נמצא בבעלותה וחברת הביטוח שלה ישלמו פיצויים בסך של כ-97 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד והוצאות לעובד אשר עבד כאחראי מטבח במלון ובמהלך עבודתו נפצע.
על פי התביעה, במהלך עבודתו, נכנס התובע למתחם מלתחות העובדים המצוי במלון. המתחם כלל חדר רחצה, ארוניות ושירותים. בפתח המלתחות החליק על הרצפה שהיתה רטובה ממים וחומר נקיון. הוא נחבל בראשו ובצווארו וכן בכתפו וידו הימנית ופונה לטיפול רפואי. התובע טען כי קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית של החברה שבבעלותה בית המלון כלפיו, בהיותו עובד ובהיותה בעלת המקרקעין ואחראית לבטיחותם.
עוד נטען על ידי התובע, כי ההתנהלות הלא תקינה באה לידי ביטוי בהותרת רצפה רטובה כתוצאה מליקוי או משטיפת הרצפה ללא ייבושה באופן מלא ומיד לאחר נקיונה וללא הצבת התרעה מפני החלקה. התובע הדגיש כי האירוע לא ארע בסביבה האמורה להיות רטובה כמו חדר המקלחון או בסמוך לו אלא בכניסת המלתחות בהליכה באופן רגיל, כשהוא נועל נעליים. בית המשפט מינה מומחה מטעמו והמומחה קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 20%.
החברה שמנהלת את בית המלון טענה כי עבודות הניקיון בוצעו על ידי קבלן חיצוני וכן לא ברור מה מקור התאונה לשיטת התובע. בטופס התביעה מהמל"ל לתשלום דמי פגיעה נרשם כי התובע "נכנס למלתחות גברים על מנת לשטוף את ידיו והחליק ברצפה על כתף ימין עקב רצפה רטובה". עוד נטען כי התובע לא הצביע על מעשה רשלני שהנתבעת עשתה ואשר גרם לתאונה וחבות מעביד לנזקים הנגרמים לעובדיו במהלך עבודתם איננה מוחלטת.
השופט דהאן ציין קבע כי התובע "הוכיח במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי נפילתו אירעה מהחלקה על שלולית מים וסבון ומקורה של השלולית בכיור שבור ומדובר באזור שאינו רצפתה של מקלחת. אדם העובר בו אינו צריך להביא בחשבון חובת זהירות מיוחדת משלוליות של מים וסבון. משכך הוא אינו נושא באחריות לתוצאות הנפילה על דרך של אשם תורם".
_________________________________________________
