שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, ארנה לוי, הבהיר לרמטכ"ל אביב כוכבי ולראש אכ"א האלוף מוטי אלמוז, שהחלטות על הדחות של קצינים חייבות להיות מנומקת ולא שרירותית, כאשר הורתה לבטל את הדחתו של רב־סרן גלעד פרנקן, לשעבר מפקד בסיס מצ"ח בבאר־שבע זאת על רקע התאבדות חייל במסגרת חקירה. בצבא חוששים כי ההחלטה הזו תוביל לפניות של קצינים שהודחו מצה"ל ללא כל נימוק.
העתירה אותה הגיש רס"ן פרנקן, היתה בעקבות ההחלטה להדיחו מכל תפקיד פיקודי ולעכב את קידומו, על רקע התאבדותו של רב"ט ניב לובטון ז"ל, לוחם בגבעתי ששם קץ לחייו לפני כשנתיים לאחר שרכזי מודיעין במצ"ח ניסו לגייסו כמקור וכי שיחת הטלפון האחרונה שקיים המנוח הייתה לרכז המודיעין סמ"ר ג' ביחידת מצ"ח באר שבע, שניסה לגייסו כמקור סוכן.
לאחר שיחה זו רשם סמ"ר ג' לסמ"ר א' הודעת וואטסאפ במכשירו הסלולארי: "הוא לא יהיה מקור, אחי, הוא שוקל להתאבד". סמ"ר א' הגיב בזלזול: "הכל טוב שיזדיין אז". השניים המשיכו בשיח שגרתי ולא דיווחו על כך לאיש ממפקדיהם או למפקדיו של המנוח, זאת למרות החובה לעשות כן בהתאם לפקודת מטכ"ל 33.0219 "טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית" ומכוח ההוראות המקצועיות של מצ"ח.
כאשר התקבל הדיווח על היעדרותו של המנוח רס"ן פרנקן, כלל לא ידע, ולא היה אמור לדעת, שהמנוח היה בקשר עם גורמי המודיעין בבסיסו. במסגרת החיפושים נמסר לו כי המנוח היה בחקירה במצ"ח כמה ימים לפני כן ובעקבות זאת מצא העותר כי המנוח נפגש עם סמ"ר ג'.
במהלך הלילה, פנה רס"ן פרנקן לסמ"ר ג' וביקש ממנו לספר על הפגישה עם המנוח והשניים שוחחו ביניהם. סמ"ר ג' סיפר לעותר על הפגישה עם המנוח וכן שלח לו את הקלטות השיחות עם המנוח. במהלך הלילה שלח סמ"ר ג' לסמ"ר א' את הקלטות השיחות והשניים התכתבו ביניהם בהודעות וואטסאפ.
במסגרת התכתבות זו נכתב כי "דבר אחד גרוע, שלא אמרנו לאף אחד שהוא רוצה להתאבד". בהתכתבותם הם הביעו דאגה מהאפשרות שהמנוח אכן נטל את חייו. השניים לא שיתפו את מפקדיהם בחששות אלו.
בפסק הדין צוין כי ממצאי חקירת יחק"פ לא הצביעו על פגם כלשהו בהתנהגות ובהתנהלות רס"ן פרנקן ביחס לארוע מות המנוח וגם לא ביחס לאופן בו התנהלה היחידה בפיקודו. כפי שעולה גם מתגובת הפצ"ר, רס"ן פרנקן כלל לא ידע על גיוסו של המנוח כמקור וגם לא נדרש היה לדעת על כך לפי ההנחיות המקצועיות, שלא חייבו אישור של מפקד בסיס מצ"ח לזימון חייל לפגישה מסוג זה. לא הייתה כל חובה ליידע את העותר בנוגע למועמדים לגיוס כמקורות.
עוד התברר בחקירה, כי יומיים בלבד לפני פגישת רכזי המודיעין עם המנוח, קיים רס"ן פרנקן פגישת עבודה תקופתית עם גורמי המודיעין בבסיס שעליו פיקד, כפי שנהג לקיים פעמיים בחודש. בפגישה זו, בה נכחו גם רכזי המודיעין, העותר הזכיר והתריע כי יש לעדכן אותו ואת קצין המודיעין של המרחב "בכל ארוע חריג לגבי מקור/ מועמד לגיוס, כוונות אובדניות, מקור שהוטרד מינית וכו', כל דבר חריג". בניגוד להנחיה זו, כאמור, רכזי המודיעין לא דיווחו לפרנקן על המצוקה שהביע המנוח.
קצין המשטרה הצבאית הראשית החליט לשלוח את פרנקן למרכז הערכה לסא"לים, יציאה שטעונה אישור מוקדם של ראש אכ"א. הבקשה הובאה בפני ראש אכ"א בדצמבר 2019 והוא עיכב את אישור הבקשה בשל אירוע התאבדות המנוח. בחודש מאי האחרון, בשעות הערב, כששה עשר חודשים לאחר האירוע, זומן העותר באופן פתאומי לפגישה עם ראש אכ"א ליום המחרת, כאשר לא נמסרו לו פרטים על מטרת הפגישה וכאשר נפגש העותר עם ראש אכ"א, הודיע לו ראש אכ"א באופן מפתיע כי שהוא סבור שהעותר הוא האחראי הישיר למות המנוח וכי לדעתו העותר יכול היה למנוע את מות המנוח.
ראש אכ"א אמר לעותר, לדבריו, כי הוא אינו מקבל את עמדת הפרקליטות הצבאית והתחקירים הפיקודיים במצ"ח שקבעו שלפרנקן אין אחריות למות המנוח ולא נפל דופי בהתנהלותו. לדברי פרנקן נאמר לו: "תדע שמשמעות ההדחה זה שמחר בבוקר אתה מחזיר את הדברים ועוזב את צה"ל". הפגישה הקשה הסתיימה בכך שראש אכ"א אמר לעותר שבמהלך סוף השבוע הוא יחשוב איזה צעד פיקודי הוא ינקוט נגדו כאשר בכל מקרה הצעד יהיה חמור.
מספר ימים לאחר מכן פרנקן קיבל "זימון לשימוע – הליך הדחה". במכתב נאמר כי ראש אכ"א שוקל להדיח את העותר ולקבוע קביעות לגבי המשך קידומו נוכח נסיבות מעורבותו באירוע מותו של המנוח והתרשמות ראש אכ"א כי "לא מימשת את אחריותך הפיקודית הבסיסית ואף רחוק מכך". הזימון היה ליום המחרת. ולמחרת התקיים הליך השימוע ובאותו היום, ניתנה החלטת ראש אכ"א והוצא על ידו כתב הדחה בה נרשם כי התנהגות העותר מהווה "חריגה מאמות המידה הנדרשות מחייל בדרגתו או במעמדו בצבא, או שיש בה משום סטייה בולטת מהנדרש מחייל במילוי תפקידו, פגיעה בטוהר המידות או בערכי הצבא".
בפסק הדין, השופטת הפכה את ההחלטה ואף ביקרה את ההתנהלות ראש אכ"א האלוף אלמוז והרמטכ"ל כוכבי. "אני סבורה שמדובר במקרה חריג", כתבה, "בו נדרשת התערבות בית המשפט בהחלטה המנהלית, כיון שזו אינה עומדת במבחני הסבירות, אינה נשענת, ולו באופן מינימלי, על תשתית עובדתית וראייתית התומכת בה, מתעלמת מעובדות רלוונטיות רבות ומעמדת כל הגורמים המקצועיים ואינה מידתית. ההתרשמות העולה היא, למרבה הצער, כי נעשה מאמץ 'בכל מחיר' למצוא, כמטרה שסומנה בשיהוי רב ובשרירות, אחראי נוסף לאירוע הכואב והטראגי, מעבר לשני רכזי המודיעין שהיו מעורבים אישית באירוע, ובלבד שיהיה זה מישהו בדרגה בכירה יותר מהם".
עוד נכתב בפסק הדין: "עיון בהחלטות מושא העתירה מול העובדות והראיות המנהליות ומול מסקנות כל הגורמים המקצועיים והפיקודיים שבדקו וחקרו האירוע מלמד על פער עצום ולא מוסבר ביניהן. איסוף העובדות, הוא השלב הראשון אותו יש לעבור טרם קבלת ההחלטה המנהלית, בוצע כהלכה, באמצעות מספר ועדות וצוותי חקירה ובדיקה שחקרו האירוע. אלא שההחלטה אינה תואמת את העובדות שנאספו ואת ממצאי אותם גופים שחקרו האירוע. לא ניתנה כל הנמקה מדוע הוחלט לקבל החלטה הסוטה מממצאי ומסקנות גופים אלו".
השופטת לוי שציינה כי מדובר בהחלטה חריגה הבהירה כי כל החלטה על הדחה או בכלל חייבת להיות מנומקת ולא שרירותית. "לא הוסבר מהי התנהגותו הפסולה של העותר עצמו, כנדרש בנוהל ההדחה, מעבר לעצם היותו מפקדם הישיר של שני רכזי המודיעין. לא הוסבר מהי התשתית העובדתית עליה נסמכת ההחלטה. המילים המוטחות בעותר שוב ושוב הן כלליות, בבחינת סיסמאות ומסקנות ערטילאיות בלבד", כתבה השופטת לוי בהחלטתה.
_______________________________________________________
