שני בעלי נכס באבן גבירול בתל אביב, בגילאי 67 ו-72, בו מצויה מסעדה, כעסו כאשר המסעדה המשיכה לעבוד, גם שאחד מהם הפסיק להיות שותף בה ובאותו יום הביא בריונים והרסו את המסעדה. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דנה אמיר גזרה על השותף במסעדה 4 חודשי מאסר על תנאי ואילו ביטלה את הרשעת חברו, עורך דין במקצועו, שיבצע 200 שעות של"צ. שניהם יפצו גם את בעל המסעדה ב-4,000 שקלים כל אחד.
על פי כתב האישום, הנאשמים הם בעלי נכס ברח' אבן גבירול בתל אביב בו נמצאת מסעדה. בשלב מסויים נכנס אחד הנאשמים, בעל הנכס, כשותף במסעדה אולם השותפות עלתה על שרטון והוא עזב את המסעדה, כאשר שותפו למסעדה המשיך לנהל ולתפעל אותה. השותפים בנכס הגישו בקשה לבית המשפט שיצהיר כי הם בעלי הזכויות להפעיל את המסעדה וביום בו בית המשפט דחה את בקשתם, הם הגיעו למסעדה בשעת בוקר מוקדמת, כאשר העובד ביצע סגירת קופה, הכין לעצמו כוס קפה ויצא לשבת מחוץ לבית העסק ולפתע, הגיעו למקום הנאשמים יחד עם 3 עובדי חברת אבטחה, ועוד מספר פועלים כשהם מצוידים בפטישים גדולים. הם נכנסו יחד עם הפועלים למסעדה והחלו לנפץ את קירות המסעדה, את המקררים, את השיש, את הוויטרינות, את מכונת האייס קפה והקפה וכן ציוד נוסף. הנאשמים, זרעו במקום הרס רב וכתוצאה ממעשיהם נגרם למסעדה נזק רב ביותר.
נאשם אחד שהיה השותף במסעדה, אמר כי הוא נוטל אחריות על מעשיו, הביע צער, מסר כי מה שקרה לא אמור היה לקרות ולא יחזור על עצמו וציין כי תרם לפני כשנה מיליון שקלים לבית כנסת, למוסדות ולילדים אוטיסטיים, שלהם קונה כל חג מתנות ובגדים. הנאשם השני שהינו עו"ד מסר כי הוא נוטל אחריות למעשיו, ופירט כי התברר לו במהלך המשפט שטעה, תוך שמסר כי לא מתמצא בתחום. לדבריו, סגר את משרדו בתחילת הסגר הראשון וחשב בגילו להפסיק לעבוד, אך לאחר הסגר ולאור מומחיותו בתחום חדלות הפירעון, תחום נדרש בתקופה זו, הצטרף למשרד שם הוא מנהל מחלקת חדלות פירעון.
השופטת אמיר החליטה לבסוף לבטל את הרשעת העורך דין ולא הסכימה לבטל את הרשעת שותפו וגזרה עליו 4 חודשי מאסר על תנאי. "אין המדובר", כתבה בהחלטתה, "במעשים ספונטניים הנובעים מהתלהטות רגעית, אלא בנאשמים אשר על רקע הקונפליקט בינם ובין המתלונן, תכננו בצוותא מבעוד מועד להגיע למסעדה עם מספר אנשים נוספים המצוידים בפטישים כבדים, ולזרוע הרס במסעדה, ופעלו כאמור הלכה למעשה. מהמעשים נגרם הרס ונזק רב למסעדה ובין היתר לקירותיה, למקררים, לשיש, לוויטרינות, ולמכונות הקפה".
השופטת הוסיפה בגזר הדין: "בעת שקילת הנסיבות וכנסיבה ממתנת במידת מה, נתתי דעתי לטענת הנאשמים לפיה פעלו תחת ההנחה שגויה אשר לחוקיות המעשים בראי אופי הסכסוך והקונפליקט העסקי עם המתלונן, לטענותיהם בקשר למתלונן והתנהלותו ולתסכול הרב שחשו, אך אף אם נניח באופן עיוני כי יש בטענותיהם כלפיי המתלונן ממש, לא ניתן להימנע מקביעה לפיה המעשים המפורטים בכתב האישום נמצאים ברף חומרה לא מבוטל של העבירה שבביצועה הורשעו".
______________________________________________
