שופטת בית משפט השלום ברחובות, אושרית הובר היימן, זיכתה נאשם בתקיפה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. עוד לפני הכרעת הדין הפרקליטות חזרה בה מאישום בסעיף של העלבת עובד ציבור. מדובר באדם שחצה את הכביש שלא במעבר חציה ושוטר שהבחין בו עצר אותו ואף ריסס אותו בגז פלפל. "הגשת כתב אישום נגד אדם הנה פעולה שלטונית פוגענית ומכאן שבדיקה ולו מינימאלית של טענותיו טרם הגשת כתב אישום הינה מתחייבת", נכתב בפסק הדין.
על פי כתב האישום, במהלך סיור שגרתי ברחוב הרצל בגדרה, הבחין שוטר סיור בנאשם אשר חצה את הכביש שלא במעבר חציה. הנאשם, אשר הבחין בניידת המשטרה התקרב לניידת, סימן אצבע משולשת לעבר השוטר בבוש והחל צועק "המשטרה מזדיינת וכל השוטרים זונות". השוטר פתח את חלון הניידת ושאל את הנאשם לפשר התנהגותו.
בתגובה, נפנף הנאשם בידו ואמר לשוטר בבוש "סע סע יא בן זונה". בהמשך לכך, ירד השוטר מניידת המשטרה ושאל את הנאשם מדוע הוא מקלל והבהיר לו, כי הוא מסכן עצמו בכביש. הנאשם בתגובה, קילל את השוטר באומרו "יא בן שרמוטה" והחל להתקדם לעבר קיוסק במקום. השוטר ניגש אל הנאשם ואל אדם נוסף, ששהה עמו באותה העת וביקש מן האדם הנוסף לקחת את הנאשם לביתו מאחר ונראה שתוי. בתגובה, הנאשם דחף את חברו והחל להתקרב לעבר השוטר תוך שהוא צועק לעברו "כדאי לך לעוף מהמקום אתה לא מכיר אותי". השוטר הודיע לנאשם, כי הוא מעוכב, וזה בתגובה דחף את השוטר.
לפי כתב האישום, לאחר שהודיע לו השוטר כי הוא עצור, הניף הנאשם את ידו הימנית, כשהיא מאוגרפת לעבר פניו של השוטר. בתגובה להתנגדותו של הנאשם למעצרו, ולאחר שהזהירו, התיז השוטר בבוש גז פלפל לעבר פניו של הנאשם, כשהוא במרחק כמטר וחצי ממנו. בהמשך נטען כי הנאשם השתולל בניידת ואף הכה את השוטר בתא המעצר.
הסנגורית כפרה במעשים וטענה כי השוטר עיכב את מרשה ללא כל סיבה, עצר אותו ועשה שימוש מיידי בגז פלפל. לטענתה הנאשם החל לקלל את השוטר רק לאחר שרוסס בגז פלפל ללא סיבה וכי השתולל בניידת ובתא המעצר כיוון שחש כאבים וביקש עזרה רפואית, אך לא הכה את השוטר.
השופטת הובר היימן קיבלה את טענות ההגנה וקבעה כי מעדותו הראשית של השוטר עולים סימני שאלה ותהיות. "ראשית, כלל לא ברור מדוע מלכתחילה ירד השוטר מהניידת ופנה אל הנאשם", כתבה השופטת בפסק הדין. "שנית – לא ברורה עילת העיכוב של הנאשם. שלישית – לא ברורה הסיבה בעטיה החליט השוטר להשתמש בגז פלפל, ורביעית – לא ברורה סיבת מעצרו של הנאשם".
השופטת קיבלה את גרסת הנאשם ולפיה לא תקף את השוטר אלא השתולל בניידת ולאחר מכן בתא המעצר, כיוון שהותקף ורוסס בגז ולאור העיכוב הבלתי חוקי, לא קמה הסמכות לעצור את הנאשם. בהקשר זה נקבע, כי השוטר לא הסתפק בביצוע מעצר בלתי חוקי, אלא עשה זאת באמצעות שימוש בכל בלתי סביר, משאחז בו בכח ומשך אותו לניידת מבלי לאפשר לו לשתף פעולה, ואף ריסס אותו בגז פלפל.
השופטת גם מתחה ביקורת על התביעה שהגישה את כתב האישום מבלי לבדוק את טענות הנאשם. "הגשת כתב אישום נגד אדם" כתבה השופטת, "הנה פעולה שלטונית פוגענית ומכאן שבדיקה ולו מינימאלית של טענותיו טרם הגשת כתב אישום הינה מתחייבת. הגשת כתב אישום ללא כל בדיקה של טענות האזרח (וכך הוא המצב בענייננו) מביאה למסקנה כי הגשתו עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ועל כן עלולה היא להביא לפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, אף אם בסופו של יום יזכה הוא להליך הוגן וראוי".
עוד ציינה השופטת בהחלטתה כי העובדה שמח"ש לא חקרה את האירוע הינו פגם חמור ולאור זאת היא קיבלה גם את הטענה שקמה לנאשם הגנה מן הצדק. "במקרה דנן", כך לדבריה, "לאחר שבית המשפט שמע ראיות ונוכח כל שפורט עד כה, אני סבורה כי עוצמתו של הפגם באי חקירת האירוע על ידי מח"ש, אך מתגברת".
______________________________________________________
