שופט בית משפט השלום בחיפה, שלמה בנג'ו, הרשיע בעל מסעדת "בית העגל" בחיפה בשתי עבירות על איסור הונאה בכשרות. המדובר בתיק שניהלה הרבנות הראשית לישראל, נגד בעל עסק בעניין עבירת איסור הונאה בכשרות ודיון על הצגת תעודת הכשר אלטרנטיבית לאור הלכת גיני.
על פי כתב האישום הפעיל הנאשם את בית האוכל "בית העגל" בחיפה והציג בשלוש הזדמנויות בשנים 2018 וב-2019, בכתב את בית האוכל ככשר, מבלי שניתנה לו תעודת הכשר כדין, זאת באמצעות שני שלטים שהוצבו באופן גלוי ובולט בכניסה לבית האוכל ובהם נכתב: "כל המוצרים כשרים" ובאותיות קטנות: "בפיקוח של איגוד הרבנים בישראל", וכן באמצעות תעודה אשר הוצגה במקום גלוי בתוך בית האוכל מאת "איגוד הרבנים בישראל – קהילת החרדים" – גורם שאינו מוסמך בדין ליתן תעודת הכשר. הרבנות טענה כי במעשיו הציג הנאשם בכתב את בית האוכל ככשר, מבלי שניתנה לו תעודת הכשר.
הנאשם טען כי קיבל את בית האוכל רק בחודש דצמבר 2018. הוא כפר בטענה כי הציג את בית האוכל ככשר. לטענתו, הוא הציג את המוצרים ככשרים. לדבריו בכניסה לבית האוכל היה שלט שעליו הייתה מדבקה "כל המוצרים כשרים", נכתב באותיות קטנות "בפיקוח איגוד הרבנים בישראל", וכן באמצעות תעודה אשר הוצגה במקום גלוי, בתוך בית האוכל, מטעם איגוד הרבנים בישראל קהילות החרדים. בתום שמיעת ראיות התביעה, טען הנאשם טענת "אין להשיב לאשמה", אשר נדחתה על ידי בית המשפט. הנאשם גם העלה מספר טענות משפטיות ביניהן כי טענות שונות של הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית.
לטענת הרבנות המצג שהציג הנאשם, מהווה מצג כשרותי בהתאם לפרשנות הלכת גיני. בעניין הלכת גיני, דובר בבעלי מסעדות בירושלים, שהפסיקו את ההתקשרות עם הרבנות הראשית והסירו את תעודות הכשר מטעמם והציגו תעודות כשרות אלטרנטיביות וקיבלו קנסות. בעלי המסעדות הגיעו עד בית המשפט העליון ושם דחו את עתירתם ונקבע לבסוף כי אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר, להציג כל מצג כשרותי, אולם מותר לו להציג מצג אמת, בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד, ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר, וכך יוכל הסועד להחליט באופן חופשי באם לסעוד במקום, אם לאו.
השופט בנג'ו בסופו של דבר קיבל את טענת הרבנות והעובדה שהנאשם תלה בבית העסק "תעודת כשרות אלטרנטיבית", מטעם איגוד הרבנים בישראל ותעודת כשרות שכזו, גם אם אינה מציינת על גבייה את שורש המילה כ. ש. ר הינה אסורה בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות.
"הדמיון הרב", כתב השופט, "בין התעודה שנתלתה לתעודת הכשר תקינה, בגופן, בכיתוב, יש בה כדי לגרום לאחיזת עיניים והטעיה. השימוש במילים "איגוד הרבנים בישראל", אין בו אמת. לא מדובר באגוד רבני ישראל, אלא בקבוצה קטנה של רבנים נכבדים. ברם, שימוש כזה עשוי אף הוא להטעות את הצרכן התמים, במובן זה שמצג זה גורם לסועד שומר הכשרות לסבור בטעות, כי האיגוד מאגד בתוכו את כלל רבני ישראל, ולצקת לתוך תודעתו של שומר הכשרות הסביר, כי מדובר בתעודת הכשר, שאילולא כן, לא היו עומדים אחריה 'אגוד הרבנים', כאשר, בפועל, המציאות אינה כך".
השופט הוסיף בהכרעת הדין: "בשולי הדברים, אבקש להדגיש, כי בית המשפט איננו סבור, ואף לא היה בידו לקבוע, כי איגוד הרבנים הינו גוף אשר כוונותיו היו חלילה להטעות את צרכני המזון הכשר, אלא להיפך, הארגון על רבניו הנכבדים, ביקש לתת אלטרנטיבת פיקוח כשרותי אחרת, לצד הרבנות הראשית בתחום זה, והכל מתוך כוונות טובות, ומתוך רצון ליתן מענה לבתי עסק המבקשים הגברת התחרות בתחום זה, אך משעה שאופן יישום ההתחרות, במקרה דנן, אינה עולה בקנה אחד, עם הוראות החוק והלכת גיני שפירשה את הוראת החוק הנדונה, בית המשפט לא יכול לקבל זאת".
__________________________________________________
