נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, ערך בירור בעקבות טענות שונות בנוגע לפרשת אום אל חיראן, ומעיקרי ממצאיו עלה כי יש לייצר נהלי עבודה תקינים בין מח"ש למחלקת המשמעת, לפיהם תחויב מחלקת המשמעת לעדכן את מח"ש בתוצאות הטיפול בהמלצותיה. מאחר כי על אף החלטת הגניזה של התיק, עלו ממצאים רבים עליהם שהועברו לבחינת מחלקת המשמעת במסגרת פיקודית או משמעתית. אלא שבסופו של יום, לא ננקטו כל צעדים כנגד המעורבים באירוע.
הנציב, רוזן, התבקש על ידי שר המשפטים היוצא, אבי ניסנקורן, לבדוק את האופן בו טיפלו פרקליטות המדינה ומח"ש בטענה שהועלתה בזמנו, ולפיה המנוח ביצע פיגוע במסגרת האירוע שבו מצא את מותו יעקב אבו אל קיעאן ז"ל, כתוצאה מירי משטרתי, אירוע בו נהרג גם השוטר ארז שאול לוי ז"ל ושני שוטרים נוספים נפצעו כתוצאה מפגיעת הרכב שבו נהג המנוח.
בהחלטתו התייחס הנציב לסוגיות הבאות: משמעות תכתובות המיילים בין פרקליט המדינה לשעבר למנהל מח"ש לשעבר, שהודלפו לכלי התקשורת, ואשר הובילו, במידה רבה, להגשת התלונה. העדר הכרעה בשאלה אם המנוח היה מפגע, אם לאו. העדר חקירה באזהרה של אחד השוטרים שנטלו חלק באירוע וסוגיית יישום ההמלצות המשמעתיות או הפיקודיות של פרקליטות המדינה על ידי מחלקת משמעת במשטרה.
מממצאי הביקורת עלה כי בין הגורמים המקצועיים התנהלו תכתובות רבות בדואר האלקטרוני. חלק מהתכתובות הודלפו לתקשורת, ובעקבותיהן הודיע ראש הממשלה בתקשורת מספר דברים, מהם עלה כי בכירי הפרקליטות קבעו כי המנוח היה מפגע, מבלי לחקור את הסוגיה כראוי, זאת, מטעמים פוליטיים שנועדו לשבש את חקירת ראש הממשלה או לפגוע בו. כלל הגורמים שהתבקשו להתייחס לתלונה בסוגיה זו, דחו מכל וכל את הטענה, וגרסו היות הטענה מופרכת מיסודה.
בראש ובראשונה הדגיש הנציב, כי תכתובות המייל שהוחלפו בין הצדדים, ככל תכתובת מייל כזו או אחרת, משקפות את הלך המחשבה הפרטי של כותביהן. "חשיפתן בפומבי מהווה פגיעה בפרטיות ויש בה בבחינת "אפקט מצנן" באופן העלול לפגוע בדיון מקצועי חופשי, לעיתים נוקב וחד, לליבון סוגיות בהן נחלקות הדעות", כתב הנציב.
עם זאת, ונוכח עניינה של התלונה, עיין הנציב לפני ולפנים בכלל תכתובות המייל הרלוונטיות, והגיע למסקנה, כי "עיון בתכתובות המייל שהודלפו לתקשורת, במחובר לכלל התכתובות הנוגעות למחלוקת שנתגלעה בין עו"ד כרמל לעו"ד ניצן, מאיר בצורה בהירה כי מדובר בוויכוח, מר משהו, על הדרך הנכונה בה ראוי להגיב להתבטאויותיו הקשות של המפכ"ל דאז. בכל מקרה ברור לחלוטין, כי אין כל קשר בין חילופי הדברים הנ"ל לתיקי ראש הממשלה, וממילא לא להכרעה כלשהי בנוגע לאותם תיקים. דברים אלה חרוטים בבירור בתכתובות, בהן לא מוזכר ראש הממשלה ו/או תיקיו ולו בשמץ קצת".
הנציב הדגיש כי, למעלה מן הדרוש, במועד חילופי תכתובות המייל, חודש נובמבר 2017, טרם התקבלה הכרעה בשאלה אם המנוח היה מפגע אם לאו, וכי עו"ד ניצן, בסופו של יום, כלל לא קבע שהמנוח היה מפגע – כנטען, אז כמו היום, על ידי המפכ"ל דאז – אלא כי לא ניתן להכריע בסוגיה ברמה גבוהה של ודאות.
עוד ציין הנציב כי בין ראש מח"ש לשעבר לבין פרקליט המדינה לשעבר שררה מחלוקת בסוגיית מידת ההכרעה הנדרשת בשאלת מניעיו של המנוח לנסיעתו הקטלנית אל מול הלוחמים. סוגיה זו שבה והתעוררה לפני מספר חודשים, בכל עוז, בעקבות הודעת ראש הממשלה, מחודש ספטמבר האחרון לפיה: "התברר שבכירי הפרקליטות והמשטרה הפכו אותו (את המנוח – ד.ר.) למחבל כדי להגן על עצמם ורק כדי לפגוע בי… הפכו אותו למחבל רק כדי לפגוע בי… פרקליט המדינה אומר באימייל שלו שהם קוברים חקירות… מעוותים את האמת מסיבות פוליטיות לפי מה שנוח להם…"
לאור הודעה זו של ראש הממשלה, נכון היה לשוב ולעיין בהחלטת הגניזה של עו"ד ניצן, פרקליט המדינה דאז, מלפני שנתיים וחצי בהחלטת הגניזה קבע פרקליט המדינה דאז, כי "לאחר בחינת מכלול הראיות, דעתי היא כי לא ניתן להכריע בשאלה זו במידה גבוהה של ודאות". כלומר, עו"ד ניצן, לא קבע בשום פנים ואופן כי המנוח הינו מפגע או קביעה דומה לזה. פרקליט המדינה דאז ציין בסעיף 14 להחלטת הגניזה, כי לא ניתן לקבוע באם המנוח פגע בשוטרים באמצעות רכבו במכוון במסגרת "פיגוע", או שהפגיעה אירעה כאשר למנוח לא היתה שליטה על הרכב. עמדתו זו של פרקליט המדינה דאז עומדת בימים אלה על סף בית המשפט הגבוה לצדק, ולכן אין בסמכות הנציב להרחיב ולדון בהרחבה בהחלטת פרקליט המדינה.
סוגיה נוספת בה נחלקו הדעות היתה שאלת חקירתו באזהרה של השוטר היורה, שיש בה, לטענת ראש מח"ש לשעבר, כדי להשליך משמעותית אף על ההכרעה בשאלה האם האירוע היה פיגוע אם לאו. לדברי הנציב, על בסיס מסכת עובדתית נתונה, נתגבשו שתי עמדות שונות. האחת של עו"ד ניצן ועו"ד למברגר לפיה בנסיבות המתוארות לא ניתן לקבוע, ואין צריך לקבוע, אם מדובר באירוע של פיגוע אם לאו. מעבר לכך, משאין מקום מבחינה משפטית, לנוכח העובדות שעיקרן ציין לעיל, לנקוט כנגד השוטר היורה בהליכים פליליים, לא ראוי לחקור אותו בדרך של חקירה באזהרה.
העמדה השנייה של מח"ש, מפי מנהלה דאז, עו"ד כרמל, לפיה יכול ויהיה נכון מבחינה משפטית, בסופו של הליך, לנוכח הנסיבות המתוארות, שלא לנקוט בהליכים פליליים כנגד השוטר היורה – אך יש להכריע בשאלה זו, רק לאחר חקירתו תחת אזהרה, חקירה שיכול ותוביל לחקירה באזהרה של אחרים, כמו גם יכול שיהא בה לשפוך אור גם על שאלת היותו של המנוח מפגע.
כאמור, פרקליט המדינה דאז קבע שלא לחקור את השוטר היורה בדרך של חקירה באזהרה. "תהא דעתי אשר תהא", כך הנציב, "החלטת פרקליט המדינה דאז ניתנה לאחר שעיין ובחן כלל הנתונים, על עמדתו הנחושה של עו"ד כרמל, אשר כשלעצמה הושתתה על עקרונות משפטיים מושרשים וטבועים בהלכות עקביות שיצאו מלפני בית המשפט העליון".
בהחלטת הגניזה של פרקליט המדינה דאז מלפני שנתיים וחצי, פורטו מספר סוגיות אותן מצא עו"ד ניצן להעביר לבחינה פיקודית ומשמעתית. במהלך בירור התלונה נתבקשו ראשת מחלקת משמעת במשטרה, כמו גם מנהלת מח"ש, לעדכן הנציבות בדבר טיפולן בסוגיות שפורטו בהחלטתו של פרקליט המדינה. ממח"ש נמסר כי למחלקת משמעת מוקנה שיקול דעת בשאלת יישום המלצות משמעתיות, המועברות לטיפולה, לאחר גניזתו של תיק חקירה ומחלקת משמעת אף אינה מחויבת לעדכן את מח"ש בעניין זה. חרף עובדה זו, נעשו מספר פניות למחלקת המשמעת בספטמבר 2019 על מנת לברר מה עלה בגורל התיק במישור המשמעתי, אולם לא התקבל מענה.
ממחלקת המשמעת נמסר לנציבות כי בעקבות מכתבו של עו"ד ניצן למפכ"ל המשטרה דאז, אשר נשלח במקביל למכתב למחלקת משמעת, החליט המפכ"ל על קיומו של תחקיר מבצעי שהתמקד בשאלה האם ההכנה לפינוי אום אלחיראן נעשתה באופן מיטבי. כמו כן, לעניין סוגיית הסיוע הרפואי, נערכה בדיקה על ידי משרד הבריאות שלא מצא מקום לבדיקה משמעתית מטעמו כנגד גורמי הרפואה המשטרתיים, אך הצביע על הצורך להפיק לקחים מערכתיים. בדיקה זו הובילה לשני שינויים מרכזים במערך הרפואה במשטרה, הראשון עניינו פתיחת קורס הכשרת פרמדיקים משטרתיים, והשני החלטה על ביצוע הכשרה לרופאים משטרתיים לטיפול באירועים רבי נפגעים.
באשר לנושא הגרסאות שמסרו השוטרים בחקירותיהם, טענה ראש מחלקת המשמעת במשטרה כי לאחר שנכנסה לתפקידה, ולנוכח פניית הנציב אליה, היא קיבלה את כל חומר הבדיקה ממח"ש, אך לאחר העיון בו לא מצאה כי יש מקום לנקוט בצעד משמעתי נגד מי מהשוטרים המעורבים, כמו גם נגד חוקרי ימ"ר, נוכח הנסיבות המיוחדות של האירוע המבצעי, והנחת העבודה של הכוחות בשטח כי דובר בפיגוע דריסה.
הנציב רוזן מתח ביקורת על התנהלות זו: "הנא נא, בבדיקה מקיפה של האירוע, בו מצאו את מותם שוטר משטרת ישראל ואזרח מדינת ישראל וכן נפצעו שני שוטרים נוספים נצטיירה תמונה עובדתית לפיה תוצאות האירוע נובעות נוכח התנהלות שוטרים וגורמים פיקודיים שנכחו בשטח. תמונה עובדתית זו מקבלת משנה חומרה נוכח הכשל המקצועי, לכאורה, של מספר חוקרי ימ"ר נגב שהיו מעורבים בחקירת האירוע, וביתר שאת, נוכח חשד סביר למסירת עדויות, שאינן אמת, במשטרה ובמח"ש".
הנציב הדגיש כי על אף החלטת הגניזה של התיק, עלו ממצאים רבים עליהם שהועברו לבחינת מחלקת המשמעת במסגרת פיקודית או משמעתית. אלא שבסופו של יום, לא ננקטו כל צעדים כנגד המעורבים באירוע. לגישת הנציב, מדובר במצב שאין הדעת סובלת.
"פרקליט המדינה", כתב רוזן, "מעביר לטיפול מחלקת משמעת אירוע, שאין כמעט חמור ממנו, ודבר לא נעשה. אין פוצה פה וזועק. מצב הדברים המתואר מחייב תיקון. החלטת מח"ש, אם באופן עצמאי ובוודאי על פי הוראת פרקליט המדינה, על העברת המשך טיפול למחלקת משמעת לצורך נקיטת צעדים פיקודיים ו/או משמעתיים, אינה בבחינת העברת הטיפול לקופסא סגורה ואטומה, שלמח"ש אין חיבור ונגיעה למתרחש בתוכה".
