שופטת בית משפט השלום באשדוד, ליאת שמיר-הירש, גזרה 250 עבודות של"צ על נאשמת בעבירות של קבלת דבר במרמה מהביטוח הלאומי וקנס בסך 7,000 שקלים.
בית המשפט התחשב באישה מאחר והיא גידלה לבדה את בנה ובעלה סירב לשלם לה מזונות ואיים עליה לבל תפנה להוצאה לפועל וכך לא נותרה לה ברירה אלה להצהיר דיווחי כזב לביטוח לאומי.
על פי כתב האישום, החל מחודש יולי 2007 ועד לחודש יולי 2015 הגישה הנאשמת תביעה לקבלת דמי מזונות בה הצהירה כי אין לה כל מקור הכנסה.
בניגוד לאמור בהצהרה, עבדה הנאשמת בשנים 2007-2015 ככימאית מעבדה בחברת "טבע" ברמת חובב.
בהסתמך על מצג השווא קיבלה לידיה הנאשמת במרמה דמי מזונות בסך של כ-160 אלף שקלים.
בבית המשפט הודגש כי מדובר באישה שבעלה סירב לתת לה מזונות ושאיים עליה שאם תפנה להוצאה לפועל, תרגיש את כובד משקלו.
הנאשמת גידלה לבד את התינוק המשותף, החזיקה בעבודה מכובדת, אך הצהירה כזב בפני הביטוח הלאומי לעניין המזונות.
כעת הנאשמת מצויה בהסדר החוב מול הביטוח הלאומי, במסגרתו משלמת סך של 2,500 שקלים בכל חודש.
התביעה טענה כי יש להחמיר בעונשה של הנאשמת, על אף נסיבותיה האישיות ועברה הנקי, זאת בשל הפגיעה החמורה בערך המוגן ובאינטרס הציבורי.
לטענת התביעה, נסיבות ביצוע העבירה מצדיקות החמרה בענישה, זאת בשל היקף המרמה, משך זמן ביצוע העבירות והחומרה הנובעת מהיותן כלפי הקופה הציבורית והביטוח הלאומי וביקשה להטיל על הנאשמת מאסר למשך 8 חודשים, מאסר על תנאי וקנס משמעותי.
השופטת שמיר-הירש, ציינה בגזר הדין, כי במקרה זה, בוצעה העבירה משך זמן רב ובסכומי כסף שאינם מבוטלים כלל. יחד עם זאת, כך לפי גזר הדין, נסיבות ביצוע העבירה אינן כוללות עבירות נלוות, כגון זיוף מסמכים.
"העבירות", נכתב, "נעוצות בהתחמקות בן זוגה של הנאשמת מתשלום מזונות ילדם המשותף, הליך המאפשר למוסד לביטוח הלאומי לגבות מבן הזוג את סכום המזונות ששולם".
בשל הנסיבות השופטת שמיר-הירש החליטה להתחשב ולהקל בעונשה.
"הנאשמת", כתבה השופטת, "לאורך חייה החזיקה בעבודה יציבה וקיימה עבור בנה חיי משפחה תקינים. הנאשמת חוותה חיים לא קלים, הביעה בושה על מעשיה והחלה בהליך טיפולי על ידי שירות המבחן. מכל שהובא בפני ניכר כי הנאשמת, דרך כלל, אדם שומר חוק המציית ומכבד הכללים. מקובלת עלי עמדת שירות המבחן, בהקשר זה, כי הסיכון לביצוע העבירה בשנית על ידה נמוך מאוד וכי ההליך המשפטי היווה גורם מרתיע ומחנך עבורה וקיים סיכוי ממשי לשיקומה. עוד התרשמתי כי יש ממש בטענות ב"כ הנאשמת באשר לסיכון שבפיטורי הנאשמת ממקום עבודתה באם תשלח למאסר".
