בפסיקה מעניינת שניתנה בשבוע שעבר על ידי השופטת לאה גליקסמן בבית הדין הארצי לעבודה, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי במקרים מסוימים של פיטורי עובד קבלן, תהיה לעובד גם זכות שימוע בפני המשתמש בפועל, ולא רק בפני הקבלן שהוא מעסיקו הפורמלי.
בית הדין הארצי אמנם מבדל את המקרה לנסיבותיו אך המשמעות ברורה: מי שמשתמש בשירותי עובדי קבלן ומעוניין לסיים את השירות של עובד כזה או אחר, לא יוכל להסתפק בהודעה לקבלן על סיום עבודת העובד אלא יהיה עליו לערוך קודם לכן שימוע כדין לעובד.
וכך כותבת כבוד השופטת לאה גליקסמן: "אימוץ הגישה שלא חלה על המשתמש חובה לנמק את החלטתו בקשר לעובד הקבלן, והוא רשאי כזכותו על פי הסכם ההתקשרות להודיע לקבלן כי הוא מבקש להפסיק את הצבתו של עובד הקבלן בחצריו, מבלי ליתן לעובד הקבלן זכות טיעון, משמעותה היא איון זכות הטיעון של העובד. זאת, נוכח העובדה שההחלטה נתונה בידי המשתמש, כך שגם אם ייערך שימוע על ידי הקבלן, הוא לא יוכל להשיג את תכליתו – מתן אפשרות לעובד לנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות את החלטתו".
בפסיקה זו מחזק בית הדין לעבודה את זכויות עובדי הקבלן, ונתן מימד אנושי ליחסים בין העובד למשתמש בפועל, וזאת ללא קשר לשאלת קיומם של יחסי עבודה (משותפים או בלעדיים) בין העובד למשתמש בפועל.
______________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת לאה גליקסמן
______________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%97%d7%a5-%d7%9c%d7%95%d7%99
