לבית משפט המחוזי בירושלים, הוגש כתב אישום נגד ניסים שמעוני, עובד רשות האוכלוסין וההגירה, המייחס לו ארבעה אישומים בגין ביצוע עבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים.
על פי כתב האישום, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, עבד הנאשם בתפקיד מרכז לשכות פרטיות בסיעוד ברשות האוכלוסין וההגירה, אשר אחראיות על הבאת עובדים זרים מחוץ לארץ ועל תיווך העסקתם בישראל אצל אזרחים פרטיים אשר זקוקים לסיוע בתחום הסיעוד. כחלק מתפקידו, היה הנאשם אחראי על ריכוז העבודה של כמאה לשכות פרטיות בתחום הסיעוד, וזאת בדרך של מתן היתרים ופיקוח שגרתי על הלשכות.
כעולה מכתב האישום, הנאשם ניהל מערכות יחסים אינטימיות עם עובדת לשכה פרטית שהייתה נתונה לפיקוחו וכן עם עובדות זרות, איתן יצר מערכות קשרים אישיות ובמקביל סייע לנשים אלה במסגרת תפקידו כשהוא בניגוד עניינים בשל כך.
הנאשם שוחח עם בעלת אחת הלשכות הפרטיות וביקש ממנה להעסיק עובדת זרה שאיתה ניהל יחסים אינטימיים, ביודעו שבעלת הלשכה תלויה בו לקבלת רישיונה ואישורים שונים. בעקבות פנייתו של הנאשם, כך לפי האישום, הועסקה העובדת הזרה.
כמו כן, השיג הנאשם עבודה חדשה לעובדת זרה שניהל עמה קשר אינטימי והיא עשתה עבורו עבודות בית בביתו ללא תשלום. בנוסף, יצר הנאשם קשר אישי עם עובד זר והעסיק אותו במשימות ושליחויות שונות, על אף שהדבר אסור וחורג מהיתר העבודה של אותו עובד זר. במסגרת מערכת היחסים שיצר הנאשם עם העובד הזר, נתן הנאשם לעובד הזר בתמורה לעבודה שביצע עבורו מידע מתוך המערכות הפנימיות של רשות האוכלוסין וההגירה והגיש בקשות שונות עבור עובדים זרים אחרים.
הנאשם גם השתמש בתפקידו הציבורי לאורך זמן כדי לנסות לקבל אשרת כניסה לישראל לעובד זר, תוך הצגת מצג שווא בפני הקונסול בשגרירות ישראל בניו דלהי כאילו הנאשם מתעסק בחקירות בתחום העובדים הזרים. הנאשם ביקש לאשר לעובד הזר אישור עבודה בישראל, תוך שהוא מציג מצג שווא כאילו הוא מודיע וסייען שלו, ומכאן שיש אינטרס ציבורי שבקשתו תאושר, זאת אחרי שהשגרירות דחתה את בקשתו של העובד הזר מכיוון שהגיש מסמכים פיקטיביים ומזויפים.
על פי אישום נוסף, התנהל הליך אשר במסגרתו הוחלט על ידי מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה להטיל סנקציות מנהליות על אחת הלשכות הפרטיות בתחום הסיעוד, וזאת בעקבות הפרות של תנאי היתר ושל נוהל הפעלת הלשכות הפרטיות.
על אף שהנאשם ידע כי מתנהל הליך נגד הלשכה, הוציא הנאשם לבקשת הלשכה מסמך הנושא כותרת "אישור משרד בכתובת חדשה", מבלי שעדכן את הגורמים שאחראים עליו ואשר מנהלים את ההליך, ובמסמך כתב הנאשם כי הסניף החדש עומד בדרישות וניתן לעבוד בלשכה זו. עוד ציין הנאשם בכזב, כי האישור ניתן לאחר שנערכה ביקורת בסניף החדש וזאת על אף שלא ביקר בפועל בסניף זה.