שופטת בית משפט השלום בנצרת אפרת רבהון, דחתה תביעת לשון הרע אותה הגיש תושב ישוב בצפון נגד בעל תפקיד לשעבר בישוב שכתב לו התגובה לפוסט בפייסבוק והאשים אותו במעשים קשים. השופטת קבעה כי הפרסום חוסה תחת ההגנות שבחוק וקיים היה אינטרס בפרסום הדברים ואף חייבה את התובע בתשלום הוצאות בסך 8,500 שקלים.
התובע והנתבע, מתגוררים ביישוב קהילתי קטן בצפון כאשר הנתבע שימש במהלך השנים בתפקידים שונים ביישוב בהתנדבות. הפרסום מושא התביעה הוא תגובה של הנתבע לפוסט שפרסם התובע בפייסבוק, בפוסט טען להעדר יושרה של בעלי תפקידים ציבוריים ביישוב, רכז הבטחון, ויו"ר המזכירות וטען כי התנהלותם נגועה בפרוטקציוניזם. בגין פרסום הוגש נגד התובע תביעה והוא חויב בפיצויים.
התובע לא ויתר ומאחר ולפוסט שלו פורסמו מספר תגובות, ביניהן זו של הנתבע, שכללה אמירות שהתובע טוען כי מהוות לשון הרע על אודותיו ובין השאר נכתב עליו: "כנראה שעשית שינוי של 180 מעלות בחודשים האחרונים. מבנאדם שגנב, רימה, השחית רכוש ציבורי, צפצף על שכניו והתייחס לחוקים כהמלצה בלבד – הפכת לסמל לטוהר המידות, שומר סף ללא חת שנלחם בשחיתות. כל הכבוד על המהפך. אבל במקרה, או שלא במקרה, נפלת על 'כשרים'. אנשים שמתנדבים למען אנשים כמוך, שיושרם, איך לומר, לא עומד בקנה אחד מול יושרך. בקיצור, בפעם הבאה שאתה רוצה להעביר ביקורת, כדאי שתסתכל במראה טוב טוב, תבדוק שאין שם כתמים, כי אתה לא נקי חבר. ולאנשים שמתנדבים ועושים ימים כלילות – זאת התודה שלכם, אלה אנשים שבאים על חשבון המשפחה והבריאות שלכם. חומר למחשבה".
התובע טען כי הביטויים הללו מציגים אותו כאדם רמאי, גנב ועבריין רכוש, ומהווים לשון הרע על אודותיו. הפרסום פגע בשמו הטוב, השפיל אותו ואת משפחתו, פגע במוניטין המקצועי שלו ובמשלח ידו, ואף הגביל אותו מקבלת אשראי מהבנק. עיקר החומרה בפרסום, באמירת הדברים על ידי הנתבע, שנשא בתפקיד בכיר ביישוב, ובמעמד שנותן משנה תוקף לדבריו.
מנגד, הנתבע, לא הכחיש את עצם הפרסום, וטען כי אינו מהווה לשון הרע. לחלופין הוא טען, כי הפרסום חוסה תחת הגנת אמת בפרסום, ותחת הגנות נוספות של תום הלב, הבעת דעה ועוד. לדבריו, לפוסט של התובע פורסמו תגובות רבות, והחלטתו להגיש תביעה רק נגדו, נובעת ממניעים אישיים-נקמניים, שאינם נוגעים לתוכן הפרסום. התובע יכול היה למחוק את התגובית מיד עם פרסומה, כפי שאכן עשה מאוחר יותר, ומשנמחקה, עניינה של התביעה ב"זוטי דברים". לדבריו, טענות התובע ביחס לנזקים שנגרמו לו ועלולים להיגרם, מוגזמות ומופרכות. ולבסוף הוסיף, שעל אף שדבריו הוכחו
כנכונים, הוא הסכים להתנצל בפני התובע, על מנת להביא לסיום הסכסוך בדרכי שלום.
השופטת רבהון קבעה כי מבחן התועלת מבוסס על ההנחה, שפרסומים עובדתיים תורמים לדיון הציבורי ולשוק הרעיונות, ועל הסברה, שתועלת כזו לחברה, גוברת במידה ניכרת על הנזק הצפוי לשמו הטוב של הנפגע מן הפרסום. המטרה היא להביא לדיון ציבורי, על בסיס מידע נכון, עניינים אשר חשובים לציבור, למרות הפגיעה בשמו הטוב של אדם. "בעקבות הפוסט והתגובות", כתבה בהחלטתה, "התעורר דיון ציבורי ביחס להתנהלות בלתי נאותה של חבר בקהילה, והשיח שהתפתח, היה בו כדי לחדד את הנורמות המצופות מתושבי הקהילה באשר לשימוש ברכוש ציבורי וכספי ציבור. ביחס לכללי התנהלות במרחב הציבורי, כלפי חבריהם לקהילה ושכניהם; וביחס לגישת היישוב לבניה בניגוד להוראות הדין. בקיומו של דיון בעניינים אלה, קיים אינטרס ציבורי ויש בו כדי להועיל לשיפור אורחות החיים בקהילה".
עוד נכתב: "אינטרס ציבורי נוסף בפרסום התגובית, מתקשר גם לטענת התובע בדבר ההגנה שחלה עליו מכוח החובה המוסרית שחש לפרסם תגובית לפוסט של התובע. לדבריו התובע הציג נושאי תפקידים ביישוב באופן מכפיש והאיר אותם ואת היישוב באור שלילי, שפגע ביישוב ובתדמיתו, ומתוקף תפקידו הציבורי וחובתו כלפי היישוב ותושביו, נדרש להעמדת הדברים על דיוקם והקשרם הנכונים".
_____________________________________
