שופטת בית משפט השלום בעכו, דנה עופר, קבעה כי חברת סונול תפצה את תושב הצפון, בן 64, בסכום של כ-16 אלף שקלים ועוד כ-3,000 שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד, לאחר שהתובע החליק על שמן שעה שהיה בתחנת התדלוק.
על פי טענת התובע, ביום האירוע הגיע לתחנת הדלק של הנתבעת בירכא על מנת לתדלק. הוא עצר את רכבו ליד עמדת התדלוק, יצא מהרכב וניגש לעמדת התשלום. כשיצא מעמדת התשלום החליק ונפל כתוצאה מהימצאות כתם שמן על הרצפה. התובע צירף לתביעתו חוות דעת של מומחה אשר קבע כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 19%. הנתבעות חלקו על קביעה זו והגישו חוות דעת מטעמן, שלפיה לא נותרה נכות כלל. גם המומחה מטעם בית המשפט קבע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה.
לתביעה צורף סרטון, בו ניתן לראות, כי התובע אכן החליק ומעד, אך תוך זמן קצר, שבריר שנייה, התייצב והמשיך בהליכה. לטענת הנתבעות, הסרטון מוכיח כי התובע לא נפגע כלל בגופו. השופטת עופר לא קיבלה את טענת חברת סונול וקבעה כי הסרטון מדבר בעד עצמו והתובע החליק על חומר כל שהוא, איבד משיווי משקלו והתייצב מיד.
"לצד הסרטון", כתבה בהחלטתה, "ישנן עדותו של התובע ועדות העד מטעמו, אשר היה במקום וראה את האירוע. מעדויות אלו עולה, כי אכן – התובע החליק ונחבל. בעדויות אלו תומך גם החומר הרפואי מיום האירוע, המתעד את תלונותיו של התובע על אודות ההחלקה. רופא קופת החולים הפנה את התובע לבית חולים, שם אושפז התובע למשך יומיים, ושוחרר לאחר שנשלל שבר בחולייה גבית, אף שמלכתחילה היה חשד לשבר כזה. לאור דברים אלו, אני קובעת כי התובע אכן נחבל באירוע המתואר בכתב התביעה, לאחר שהחליק על כתם שמן במתחם תחנת הדלק".
השופטת גם לא קיבלה את טענת חברת סונול כי אינה יכולה למנוע הימצאות חומרים שומניים למיניהם על רצפת תחנת הדלק בכל רגע נתון, למרות שחברת סונול הסכימה, כי היא נושאת בחובת זהירות מושגית כלפי מבקריה, אלא שלטענתה במקרה הנדון לא הפרה את החובה הקונקרטית כלפי התובע, שכן ניתן לראות בסרטון כיצד עובד מטעמה מנקה את כתם השמן מיד לאחר שנוצר, ולאחר שהרכב שממנו נזל השמן יצא מהתחנה.
"אני דוחה את טענות הנתבעת לעניין זה", נכתב בפסק הדין. "הסרטון אורך זמן קצר, וכבר בתחילת אותו הסרטון ניתן לראות את הכתם על הרצפה, כשאינו מכוסה על ידי רכב כל שהוא. לא ניתן ללמוד מהסרטון מתי נוצר אותו כתם שמן ועל פניו נראה כי אינו קשור לרכב שנמצא במקום. טענת הנתבעת כי כתם השמן נוצר רגע לפני הנפילה היא, למעשה, טענה עובדתית שלא הוכחה כלל, שכן הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה, והסרטון, כאמור, אף עומד בסתירה לטענה זו. אכן, מיד לאחר נפילת התובע נראה בסרטון עובד הנתבעת שוטף את הרצפה בצינור. נראה כי הוא עושה כך לאחר שאותו אדם שראה את מעידת התובע והגיע למקום והעיר לעובדי התחנה על כתם השמן והצביע עליו, כך נראה בסרטון. אין בכך כדי להסיר את האחריות מעל כתפיה של הנתבעת".
___________________________________________________
