לבית המשפט העליון, הוגשה הודעת ערעור על קולת עונשו של הנאשם, אשר ירה מטווח אפס באדם וגרם לו לחבלה, ונידון לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל בלבד. לעמדת הפרקליטות, העונש שהשית בית המשפט המחוזי על הנאשם מקל יתר על המידה ואינו משקף כראוי את חומרת מעשיו של הנאשם, התכנון שקדם להם והנזק הממשי שנגרם לנפגע העבירה.
על פי כתב האישום, הנאשם דוד טבצ'ניקוב, בן 23, הגיע בינואר השנה למקום עבודתו של המתלונן בחיפה, בו עבד כשליח, כשהוא מצויד באקדח טעון. הנאשם שוחח עם המתלונן, עד אשר לפתע שלף אקדח, דרך אותו, הצמיד את הקנה לירך של המתלונן, ירה בו כדור אחד ונמלט מהמקום. כתוצאה מן הירי, נגרם למתלונן שבר ברגלו והוא אושפז בבית החולים.
הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק (נשיאה והובלה), ועוד.
בשלב הטיעונים לעונש, עתרה הפרקליטות לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם שינוע בין 5 ל-8 שנות מאסר, ולנוכח עברו הפלילי העשיר של הנאשם, עמדה על הצורך להשית עליו עונש מאסר בפועל ברף הגבוה של המתחם, שיהיה בו כדי להרתיע אותו מפני ביצוע עבירה נוספת.
בית המשפט המחוזי בחיפה גזר על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים, בניכוי ימי מעצרו, הפעלת מאסר על תנאי למשך 12 חודשים בחופף, ומאסר על תנאי.
על כך מערערת הפרקליטות. במסגרת ההודעה שהוגשה לביהמ"ש העליון, מבקשת הפרקליטות להחמיר באופן ניכר בעונש המאסר בפועל שהוטל על הנאשם, להפעיל את עונש המאסר על תנאי במצטבר לעונש שנגזר עליו, לפסוק פיצוי לנפגע העבירה ולחלט את הרכב ששימש את הנאשם לביצוע העבירות.
בהודעת הערעור, שהוגשה באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל מטר, צוין בין היתר, כי עונש של 30 חודשי מאסר בפועל אין בו כדי להלום את מדיניות הענישה הנהוגה במקרים של שימוש בנשק חם לעשיית דין עצמית, אין בו כדי לתת ביטוי להתנהלותו העבריינית החוזרת של הנאשם לאורך השנים ומסוכנותו הגבוהה לציבור- המלמדות על החשיבות שבהרתעתו האישית, ואף אין בו כדי לתת משקל הולם לצורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות דומות. בהקשר זה צוין, כי בית המשפט העליון עמד לא פעם על חשיבותה של ענישה מחמירה בעבירות מעין אלו, שיהיה בה כדי להרתיע מפני ביצוען.
כמו כן נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שנמנע מקביעת פיצוי למתלונן, שכן הנאשם, במהלך מתוכנן, גרם לנזק פיזי של ממש לנפגע העבירה, ועל כן יש להשית עליו תשלום פיצוי.
