מתי עובד יכול לתבוע מעסיק על השפלה או יחס מבזה?

למרות שהחוק למניעת התעמרות במקום העבודה טרם הושלם, הרי שבתי הדין לעבודה נוהגים על פי רוח הדברים במסגרתו ואף פוסקים בהתאם לה. חשוב לדעת
עו"ד ליזה דמרי |
לא תשלם. שרה נתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עובד שחש כי התייחסו אליו בצורה משפילה או מבזה במקום העבודה, יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה על עגמת נפש. המונח ליחס משפיל, שעשוי לגרור פיצויים על עגמת נפש, הוא התעמרות בעובד. התעמרות בעובד היא התנהגות לא פיזית שהנה מטרידה ומשפילה כלפי העובד, וחוזרת על עצמה. ההגדרה למה היא התעמרות לא קבועה בחוק. הצעת החוק למניעת התעמרות במקום העבודה עברה רק את השלב של קריאה טרומית. עם זאת, רוח הדברים שהוצעו במסגרת הצעת החוק מהווה בסיס לפסיקות בתי הדין האזוריים לעבודה.

– פיצויים על התעמרות יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים

בית הדין לעבודה בוחן כל מקרה של תביעת התעמרות לגופו. פיצויים יכולים להגיע לגובה של עשרות אלפי שקלים. פסק דין מפורסם בנושא הוא התביעה מצד עובד במעון ראש הממשלה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בית הדין חייב את המדינה לשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 65,000 ₪ בשל העסקה פוגענית, שבאה לידי ביטוי בנזיפות, צעקות, השפלות, דרישות מוגזמות ובלתי סבירות, עבודה תחת אוירה של פחד, ושעות העסקה רבות אשר לא אחת הגיעו על חשבון סדר יומו האישי והמשפחתי של התובע.

מקרה אחר, פחות מפורסם, הוא של עובדת שתבעה מעסיק על התעמרות וזכתה בפיצוי של 30,000 ש"ח. העובדת, שהועסקה אצל החברה בסריקת מסמכים למחשב במשך כ-4 שנים, תבעה את החברה על כך שננזפה על ידי מנהל החברה בגין שיחות טלפון ארוכות, בנוסף, המנהל הבהיר לה שככל שתשוחח בטלפון, יקוזז זמן השיחה משעות עבודתה. עוד טענה העובדת כי היא התבקשה לדווח על כל יציאה משטח המשרדים, כולל יציאה לשירותים.

בית הדין לעבודה קבע שהחברה התעמרה בעובדת, נהגה עמה בחוסר תום לב במסגרת יחסי העבודה ופסק לטובתה פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ש"ח.

– התנהגויות שיכולות להחשב כהתעמרות

דוגמאות להתנהגות הנכנסת בגדר התעמרות בהתאם להצעת החוק:
– התייחסות מבזה או משפילה באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא.
– שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות.
– הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים.
– נקיטת פעולות שמובילות לבידוד מקצועי ו/או חברתי של אדם ו/או פוגעת בפרטיותו.

חשוב לזכור כי חובת ההוכחה כי אכן התעמרו בו חלה על העובד. עובד יכול להגיש תיעוד ע"י צילום או הקלטה של ההתעמרות בו. לצורך התיעוד ניתן להשתמש בטלפון נייד.
__________________________

עו”ד ליזה דמרי

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות