לבית משפט שלום בירושלים, הוגשה תביעה על סך 125 אלף שקלים, על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים כנגד עיריית ירושלים, ראש העירייה משה ליאון ונושאי משרות נוספים, בשמו של תלמיד עם מוגבלות ריאה, אשר היה זקוק להתאמות נגישות פרטניות שונות על מנת שיוכל לממש את זכותו לחינוך שוויוני על פי חוק השוויון ותקנותיו.
על פי התביעה, חוק השוויון מעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לנגישות, מתוך ההכרה בכך שהיעדרה של נגישות מדיר אנשים עם מוגבלות מהשתתפות שוויונית ופעילה בחברה, ולמעשה פוגע בכבוד האדם ובזכויותיהם הבסיסיות.
בתאריך באוגוסט 2018 הוחלו תקנות ההנגשה הפרטנית לתלמיד ולהורה. תקנה 5(ג) לתקנות אלו מטילות על בעל מוסד החינוך חובת הנגשה וקובעות שעליו לעשות כן "עד יום תחילת שנת הלימודים או בעת הצורך והכול בתוך פרק זמן סביר".
כבר במאי 2018, הגישה אמו של התלמיד טפסים לצורך הנגשת המרחב לקראת עלייתו של בנה לכיתה א'.
בטפסים שהוגשו, הודגש הצורך בסימון מדרגות, מעקות ומשקופים, טיפול בתאורת הכיתה והמסדרון למניעת סנוור, התאמת וילון למניעת סנוור, לוח מט למניעת סנוור והצללה בחצר לצורך תפקודו של התלמיד בבית הספר.
עבודת ההנגשה הספציפית הנדרשת לתלמיד זה לא דרשה בניה מאסיבית ויקרה אלא עבודות תחזוקה פשוטות יחסית. למרות זאת הנושא לא טופל על אף תלונות והתראות רבות והעיכוב התמשך.
טרם הגשת התביעה, כך צוין, נעשה ניסיון לשיח מול עיריית ירושלים בניסיון לייתרה, אך עיריית ירושלים סבורה כי היא פעלה באופן סביר ואין מקום לתשלום פיצויים, על אף שלא ביצעה את ההנגשה הנדרשת.
לכן, עקב הליקויים ומחדלי הנתבעים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תובעת על אי הנגשה כללית ופרטנית בבית הספר.
התביעה דורשת כאמור פיצוי כספי, ובנוסף גם צו עשה להסדרת הנגישות במקום.
