ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית החזר כספי לזוגות שהאירוע שלהם בוטל בתקופת הקורונה. בדיון הדגישו חברי הכנסת כי הזוגות הצעירים לא יהיו חברת האשראי של המדינה ומהנתונים שנחשפו בוועדה יותר מ-90% מהאירועים שבוטלו לא הושגה הסכמה עם הזוגות שחתונתם בוטלה.
בוועדה, שאישרה כאמור לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להחזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי, אמר היו"ר יעקב מרגי בפתח הישיבה כי הוועדה "מודעת למצוקת בעלי האולמות, אך הזוגות הצעירים לא צריכים להיות חברת האשראי של המדינה".
במהלך הדיון התעוררה סערה כאשר אחד מבעלי האולמות, חגי כהן, אמר כי הזוגות שביטלו אירועים, נופשים בסיישל ודובאי ולו "אין כסף לאכול ואם לא היו לו שלושה ילדים מזמן היה חותך ורידים".
על פי ההצעה שאושרה, זוגות ששילמו עבור אירוע שהתקיים לפני שהחלו הגבלות הקורונה ובוטל בשל כך – יקבלו את כספם חזרה, אם לא הצליחו להגיע להסכמות עם בעלי האולמות. ההצעה תיכנס לתוקף בתחילת שנת 2021 ותחול על אירועים שמועדם נקבע ל-12 במרץ 2020 ואילך, והחוזים לגביהם נחתמו לפני תקופת הקורונה.
בשלב ראשון יעמדו לרשות הצדדים 5 חודשים כדי לנהל משא ומתן כדי להגיע להסכמה על מועד אחר לאירוע. במידה והצדדים הסכימו על מועד אחר וגם האירוע השני בוטל, או במידה ומפעיל אולם האירועים החליט שלא לנהל משא ומתן או שניהל אותו שלא בתום לב – אז יהיו הזוגות זכאים להחזר כספי של המקדמה ששילמו בתוך חודש ממועד האירוע המתוכנן או ממועד פניית הזוג בכתב לבעל האולם. במקרה כזה יוכל בעל האולם להפחית מהמקדמה רק את הסכום של הוצאות אירוע הטעימות, ובתנאי שלא יעלה על 2,000 שקלים.
עם זאת, במידה והצדדים לא הסכימו על קיום אירוע במועד אחר, או שהזוגות החליטו שלא לנהל משא ומתן על מועד נוסף לאירוע – יוכלו בעלי האולמות לגבות גם דמי ביטול. במקרה כזה יחויבו בעלי האולמות להחזר את סכום המקדמה בתוך חודש מיום הפנייה בכתב, אך כאמור יוכלו להפחית ממנו גם את עלות אירוע הטעימות, עד 2,000 שקלים, וגם דמי ביטול שלא יעלו על 5% מעלות האירוע או 3,000 שקלים – לפי הנמוך מבניהם.
עוד נקבע היום כי במידה ובעלי האולמות לא ישיבו את הכסף כפי שקבע החוק יוכלו הזוגות הצעירים להגיש תביעה לבית המשפט, שיוכל לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10 אלף שקלים. בקביעת הפיצויים יוכל בית המשפט לשקול, בין השאר, את חומרת הפרת החוק, היקפה הכספי ונסיבותיה.
במהלך הדיון נחשף נתון לפיו בלמעלה מ-90% מהחתונות שבוטלו לא הושגה הסכמה בין הזוגות לבעלי האולמות. ח"כ יבגני סובה טען כי הסכום שבמחלוקת בין הזוגות לבעלי האולמות עומד על 12 מיליון שקל בלבד, והמדינה כן יכולה למצוא את הכסף הזה ולסייע לשני הצדדים. חגי כהן, בעל אולם אירועים, אמר כי פתח את המקום בשנת 2020 והוא לא עובד כבר 10 חודשים ועוד לא קיבל שקל אחד מהמדינה.
"אני במצב הכי גרוע שהייתי בו", אמר כהן, "אין לי כסף לקנות אוכל במכולת, והזוגות שביטלו אירועים חוגגים בסיישל ובדובאי. אני לא יכול לנסוע לשם כי אין לי כסף. אין לי כבר מה להפסיד, אם לא היו לי 3 ילדים כבר מזמן הייתי חותך ורידים". בתגובה לכך, אמר היו"ר מרגי כי זה שהמדינה חייבת לפצות את בעלי האולמות זה עדיין לא מקנה להם את הזכות להחזיק כסף של מישהו שלא קיבל תמורה.
ירון מלינסקי, נציג התאחדות בעלי אולמות וגני האירועים, סיפר על מצוקתו כשזוגות יכולים לשכור וילות ולהתחתן בעוד שהוא קיבל טלפון מהמשטרה, בתחילת הסגר, ונאמר לו כי פתיחת האולם זו עבירה פלילית. ״אנחנו בעד הזוגות – אולם אירועים בלעדיהם לא שווה כלום. יש בעלי אולמות שפושטים רגל, שבעלי הנכסים מפנים אותם, שולחים עורכי דין. אנחנו מבקשים רק דבר אחד – תבינו ותהיו איתנו, אנחנו הקורבן בדיוק כמו הזוגות, אנחנו עושים את המיטב אבל אנחנו לבד מול הבנקים ומול בעלי הנכסים ואין לנו כרגע כסף לשלם״, אמר.
מנגד, ראש מטה מאבק הזוגות, נגה רץ סיפרה כי תוך כדי הדיון קיבלה הודעה מכלה, לפיה מלינסקי מחזיק בידיו יותר מ-45 אלף שקלים על חתונתה שבוטלה עוד בחודש מרץ. "אנחנו לא נגד בעלי האולמות ולא נגד המדינה, אבל אנחנו לא חברת האשראי של בעלי האולמות או של המדינה. הפכנו לבנק הכי משתלם שנותן הלוואה של מעל 20 מיליון שקל בלי ריבית. דיברנו כל כך הרבה על פשרות ואנחנו מוכנים להתפשר, אבל אף פעם לא היה לנו עם מי לדבר", אמרה.
לאחר אישור ההצעה, הזהיר מלינסקי, כי לרבים מבעלי האולמות איך כסף להחזיר והם לא יוכלו לעמוד בהוראות החוק. היו"ר מרגי אמר בתגובה כי ידרוש ממשרד האוצר התייחסות בדבר סיוע נוסף לבעלי האולמות. ח"כ שי וזאן אף ציינה כי ביקשה לקיים דיון מהיר בעניין בוועדת הכספים.
