שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה-שפירא, גזרה 120 שעות של"צ על סטודנט שהורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת ניסיון קבלת דבר במרמה. הסטודנט שרצה לעבוד כמורה צירף מסמך מזויף שהעיד על סיום תואר אקדמאי.
על פי כתב האישום, למד הנאשם משפטים באוניברסיטת אל – קודס. שנה לפני סיום הלימודים, בעודו סטודנט ובטרם סיים את לימודיו באוניברסיטה, מסר הנאשם לאחר טפסים שבהם מילא את פרטיו האישיים וכן שילם לו סך של 2,000 דולר, בכדי שימציא לנאשם מסמך מזויף המעיד על סיום תואר אקדמי במשפטים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין.
כשבועיים לאחר מכן קיבל הנאשם לידיו את המסמך המזויף המעיד על היותו בעל תואר ראשון במשפטים מאותה אוניברסיטה ולאחר מכן הנאשם הגיש בקשה להערכת תואר במשרד החינוך וצירף אליה את המסמך המזויף, כל זאת כדי שיוכל להתקבל לעבודה כמורה בית ספר מטעם משרד החינוך, עוד בטרם סיים את לימודיו האקדמיים.
הצדדים הציגו הסדר טיעון, במסגרתו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע. הוסכם על עריכת תסקיר שירות מבחן, אשר יתייחס, בין היתר, לאפשרות ביטול הרשעה. התביעה הודיעה כי עמדתה להותרת ההרשעה על כנה ולעונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב, מאסר מותנה וקנס משמעותי. הוסכם כי ההגנה תהא חופשית בטיעוניה הן לעניין העונש, הן לעניין ביטול ההרשעה. הנאשם, אמר לבית המשפט, שטעה במה שעשה, למד את הלקח ולא יעשה טעויות נוספות. הנאשם ביקש מבית משפט לאפשר לו להמשיך בחייו ולא להטיל כתם על עברו.
השופטת סקפה-שפירא, כתבה בגזר הדין כי "עבירת המרמה נועדה להגן על רצונו החופשי של אדם ועל אפשרויות להתקשר בהסכמים, לקבל החלטות ולבצע פעולות על בסיס מידע אמיתי ונכון. הגנה זו חשובה במיוחד כאשר מדובר על שירותים ממלכתיים שניתנים מטעם המדינה, שקבלתם במרמה עשויה לפגוע בשוויון ולפגוע, בדרך עקיפה, בציבור כולו".
"מעשיו של הנאשם", נכתב בגזר הדין, "בוצעו בצורה מתוכננת מראש והושקעו בביצוע העבירה מאמצים ומשאבים כספיים. המעשים נמשכו על פני פרק זמן, שבמהלכו יכול היה הנאשם לחזור בו מתכנית המרמה ולחדול מביצוע העבירה, ולא ניתן להתייחס אליהם כאל מעידה חד פעמית. מעשיו של הנאשם הסתיימו בניסיון בלבד והעבירה לא הושלמה, זאת בשל חשיפת דבר הזיוף והמרמה על ידי משרד החינוך. עם זאת, הנאשם עשה כל שנדרש מצדו כדי להשלים את העבירה".
השופטת הוסיפה: "זיוף תעודות לצורך קבלת מסמכים רשמיים מהמדינה, אינו מעשה נדיר. מדובר בעבירה שקל לבצע אותה וקשה לחשוף אותה ועל כן נדרש מתן משקל ממשי לשיקולי הרתעה כללים. לפיכך חזרו בתי המשפט שוב ושוב על כך שבמקרים כגון זה לא ניתן להימנע מהרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים".
_________________________________________________
