שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי, גזר תשעה חודשי עבודות שירות, על תושב רמלה, שהורשע באיומים ודרישת נכס באיומים מחייל, אשר שלח הודעה שלא נראתה לנאשם בעין יפה לטלפון של חברתו. "זוהי התנהגות מאיימת אלימה שחייבת לפגוש ענישה המשיבה לנאשם כגמולו ואשר תרתיע אותו ואת הרבים מהתנהגויות שכאלו", כתב השופט בגזר הדין אך הוסיף: אני סבור כי אין אינטרס ענישתי להטיל על הנאשם ענישה מאחורי סורג ובריח".
לפני כשנתיים, הגיע הנאשם, יחד עם שניים נוספים, אל ביתו של המתלונן, שאותו הכיר קודם לכן, לאחר שהנאשם קרא הודעה שנשלחה על-ידי המתלונן לטלפון הנייד של חברתו של הנאשם. הוא התקשר אל המתלונן והזמין אותו להיפגש עמו, כך על פי האישום. המתלונן סירב ואז אמר לו הנאשם: "אל תיתן לי לחפש אותך בחוץ, זה ייגמר יותר גרוע, אני אמצא אותך". למשמע דבריו, ירד המתלונן לפגוש אותו. אחד האחרים דרש מן המתלונן, כי ימסור לידיו את מכשיר הטלפון הסלולארי שלו על מנת שלא יקליט את המתרחש והמתלונן עשה כן.
בהמשך, נטען, הנאשם דרש מן המתלונן להיכנס לרכב כדי לשוחח עמו. המתלונן סירב והנאשם אמר לו: "אל תיתן לי לזיין אותך מול כולם, כנס עכשיו לאוטו". המתלונן נכנס לרכב והנאשם נהג את הרכב למתחם כלא איילון. במהלך הנסיעה ברכב, שאל הנאשם את המתלונן לגילו – המתלונן השיב לו שהוא בן 19, הנאשם שאל "אתה רוצה להגיע לגיל 20?", והמתלונן השיב לו בחיוב. בהגיעם למקום, יצאו כל הארבעה מן הרכב. הנאשם שאל את המתלונן אודות ההודעה והוא השיב, כי הם ידידים והוא התלוצץ עם חברתו.
בתגובה, אמר הנאשם למתלונן, כי עליו לשלם לו 2,000 שקלים עד יום ראשון. המתלונן השיב לו כי הוא חייל ולא יוכל לשלם לו את הסכום. הנאשם השיב לו שבכל יום שיחלוף הוא יאלץ לשלם לו 200 שקלים נוספים. מיד בסמוך לאחר מכן, הוציא הנאשם מתוך כיס העליונית שלו חפץ חד, הצמידו לבטנו של המתלונן וכן הצמיד את ראשו למצחו של המתלונן ואמר לו: "אם לא תביא את הכסף אז הפנים שלך לא יישארו חלקות כמו שהם עכשיו", אמר לו שילך הביתה והוסיף: "אם תערב אנשים אני אערב אנשים יותר גדולים".
השופט מזרחי ציין בגזר הדין כי המלל המאיים שאותו השמיע הנאשם באוזני המתלונן היה חריף ורמז כי בכוונת הנאשם לגרום לו לנזק והמחיש את דרישתו, בכך שהמתלונן ישלם לו כסף תוך שימוש בחפץ חד שאותו הצמיד לבטנו. "לא קשה לדמיין את חששו של המתלונן אשר הובל בידי הנאשם ברכבו, מלווה בשניים נוספים, לאחר מילות האיום, כאשר הנאשם מצמיד לגופו את החפץ החד. כל זאת, אך משום שהמתלונן העז לשלוח לחברתו של הנאשם הודעה טלפון אשר לא הייתה לרוחו. זוהי התנהגות מאיימת אלימה שחייבת לפגוש ענישה המשיבה לנאשם כגמולו ואשר תרתיע אותו ואת הרבים מהתנהגויות שכאלו".
למרות דברים אלו, פסק השופט על עונש מקל. לדבריו: "למרות חומרת המעשים המאיימים שאותם ביצע הנאשם ועברו הפלילי, הרי שנוכח העובדה, כי מאז עבר הנאשם כברת דרך שיקומית, הן בליווי שירות המבחן והן בחייו האישיים והתעסוקתיים ולאור העובדה כי היה נתון חודש במעצר של ממש ולאחר מכן נתון במעצר באיזוק ובחלופת מעצר, ולפי גילו הצעיר בעת ביצוע המעשה, הודאתו, החיסכון בזמן ציבורי, אני סבור כי אין אינטרס ענישתי להטיל על הנאשם ענישה כעתירת המאשימה, דווקא בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח וגם ענישה בדרך של עבודות שירות, ברף המרבי האפשרי, יחד עם צו מבחן תאזן בין כלל האינטרסים העונשיים – השבה לנאשם כגמולו, הרתעתו, הרתעת הרבים ובד בבד מתן אפשרות לשיקום עתידי".
_____________________________________________________________
