הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת, בראשות אב בית הדין אשר קולה, גזרו שלוש שנות מאסר, על נער בן 17, שהודה בביצוע עבירות מין ואלימות כלפי נער אחר ששהה איתו בפנימייה. הנער גם ישלם פיצוי של 30 אלף שקלים לקורבן העבירה. "הנאשם", נכתב בגזר הדין, "נהג באכזריות כלפי נפגע העבירה, הן במעשיו בו, הן באיומים מילוליים ואף באמצעות נשק קר, וכל זאת כאשר הוא מנצל את כוחו ואת מעמדו החזק ביחס לנפגע העבירה, אשר חווה קשיים חברתיים עוד קודם. פגיעותיו של הנאשם בנפגע העבירה לא נעשו רק בחשכת ליל, אלא גם בפרהסיה, בנוכחות יתר דרי הפנימייה, זאת כאשר הוא גורם לו לחבלות של ממש ומשתמש בו כשק חבטות".
על פי כתב האישום, בעת שהנאשם, היה בין 15 וחצי, שהה בפנימיה והוא ביחד עם הקורבן, שהיה כבן 13 וחצי השתייכו לאותה קבוצת חניכים במוסד, התגוררו חדר מול חדר ועשו שימוש בכל מתקני הפנימיה המשותפים במהלך שהותם בפנימייה. בשעת לילה עת ישן המתלונן במיטתו בחדרו, נכנס הנאשם לחדרו, נשכב על המתלונן הפשיל את מכנסיהם ובגדיהם התחתונים וניסה לבצע במתלונן מעשה סדום.
המתלונן, נטען, שהיה תחת השפעת כדורי שינה, התעורר בשלב כלשהו של המעשה כתוצאה מן הכאבים שנגרמו לו והתנגד למעשיו של הנאשם, או אז שלף הנאשם סכין ואיים באמצעותה על המתלונן. אחר זאת עזב הנאשם את חדרו של המתלונן. חודשיים לאחר מכן ביצע בנסיבות דומות הנאשם שוב עבירת מין חמורה בחברו לפנימייה ואף איים הנאשם על המתלונן כי אם יספר על האירוע, יפגע בו, ועזב את החדר.
כמו כן, בכתב האישום מצוין כי במהלך התקופה, במספר הזדמנויות, בשירותים ובמקלחת, בחדרו של המתלונן ובמסדרון חדרי השינה, נהג הנאשם לחשוף את איבר מינו מול המתלונן או להפשיל את מכנסיו של המתלונן, לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. על פי כתב האישום, בהזדמנויות רבות, במתקני הפנימייה השונים, תקף הנאשם את המתלונן באלימות.
הנאשם, כך צוין עוד, הכה את המתלונן בראשו ובגופו, זרק לעברו חפצים ופגע בו. באחד המקרים תקף הנאשם את המתלונן באמצעות מספריים. במעשים אלה גרם הנאשם למתלונן כאבים, סבל ושטפי דם. הנאשם איים על הנאשם כי יפגע בו .
במסגרת הראיות לעונש, הגישה התביעה גם מכתב מאת אמו של נפגע העבירה, המתאר את הסבל והכאב שחוו נפגע העבירה ובני משפחתו. אמו של נפגע העבירה מתארת כיצד נהרסו חייו וחיי בני המשפחה. היא מתארת, בדומה לאמור בתסקיר, כיצד הפך בנה לשבר כלי ואלו טיפולים הוא מקבל בתקופה זו, כדי לנסות ולהקל עליו. האם מסיימת את מכתבה בציפייה כי ייעשה צדק והנאשם ייענש כראוי.
השופטים ציינו בגזר הדין כי חומרתן של עבירות המין, נסיבות ביצוען תוך ניצול כוחו ומעמדו של הנאשם ומנגד חולשתו החברתית והרגשית של נפגע העבירה, אשר שהה כמו הנאשם, בפנימייה כחלופה בשל מצב סיכון ביתי ושימש טרף קל עבור הנאשם. "מעשיו של הנאשם חמורים הם", נכתב בגזר הדין. "הנאשם פגע בערכים המוגנים הבסיסיים ביותר של אדם באשר הוא אדם, כאשר תקף מינית את נפגע העבירה, באישון לילה, בחדרו, כאשר הוא רדום בהשפעת תרופות ומתקשה להתנגד למעשיו של הנאשם. בכך לא די, הנאשם נהג להתעלל במתלונן במהלך התקופה, כאשר תקף אותו פיזית וגרם לו חבלות של ממש, גם בנוכחות אחרים וגם בהיחבא כאשר במשך כל התקופה איים עליו הנאשם לבל יחשוף את מעשיו".
השופטים הוסיפו: "הנאשם נהג באכזריות כלפי נפגע העבירה, הן במעשיו בו, הן באיומים מילוליים ואף באמצעות נשק קר, וכל זאת כאשר הוא מנצל את כוחו ואת מעמדו החזק ביחס לנפגע העבירה, אשר חווה קשיים חברתיים עוד קודם. פגיעותיו של הנאשם בנפגע העבירה לא נעשו רק בחשכת ליל, אלא גם בפרהסיה, בנוכחות יתר דרי הפנימיה, זאת כאשר הוא גורם לו לחבלות של ממש ומשתמש בו כשק חבטות".
השופטים גם פנו בתום גזר הדין לנפגע העבירה וכתבו לו: "קולך נשמע בתיק זה. אותו קול שהושתק באותם לילות איומים, נשמע בבירור באמצעות התסקירים ובאמצעות אמך. לא פשוט לנער צעיר לאזור אומץ ולספר על חוויות קשות כאלו. בחירתך האמיצה להתלונן בפני אותם אנשים מבוגרים אשר רוצים בטובתך, עזרה לך לשים סוף להתעללות בך ומעידה על הכוחות שעוד קיימים בך. אנחנו ערים למצב הרגשי הקשה שבו אתה נתון ומקווים שכעת, תוכל להפנות את הכוחות שנדרשו ממך לצורך התמודדות בתקופת ניהולו של ההליך המשפטי, לצורך קבלת טיפול אשר אנו מקווים ומייחלים כי יביא לך מזור ומרפא".
___________________________________________________________
