טחנות הצדק טוחנות לאט כבר נאמר לא פעם, אבל מתברר שגם בפרקליטות לוקחים את הזמן, כאשר לא פחות מארבע וחצי שנים חלפו מהרגע בו התקבלה תלונה במשטרה ועד שהוגש כתב אישום ועוד כשנתיים עד גזר הדין על תיק הונאה פשוט. שופט בית משפט השלום בקריות, יוסף טורס, גזר 7 חודשי עבודות שרות וקנס עשרת אלפים שקלים, על תושב הצפון, בגין התחזות כאדם אחר, שימוש במסמך מזויף, וקבלת דבר במרמה, זאת לאחר שהונה בנקים בארץ תוך שימוש בכזב בזהותו של אזרח ישראלי שעזב את הארץ כשנתיים קודם לכך. השופט התייחס בגזר הדין לשיהוי בו נקטה המדינה.
על פי כתב האישום, בו הורשע הנאשם, לפני כשבע שנים, קשר הנאשם קשר עם אדם אחר, להונות בנקים בארץ תוך שימוש בכזב בזהותו של אזרח ישראלי שעזב את האזרח כשנתיים קודם לכך. הנאשם מסר לאחר את תמונתו והאחר הנפיק עבורו תעודת זהות מזויפת הנושאת את פרטיו של דימיטרי ותמונתו של הנאשם. השניים הגיעו לסניף בנק הפועלים בנתניה והנאשם, כך נטען, הציג עצמו בפני פקידת הבנק כדימיטרי באמצעות תעודת הזהות המזויפת ופתח חשבון בנק על שמו של דימיטרי.
על פי האישום הוא חתם על בקשה לקבלת הלוואה בסך 30 אלף שקלים ולאחר מספר ימים קיבל הבנק את בקשתו והפקיד לחשבון שפתח עבורו את הסכום המבוקש. הנאשם והאחר משכו מחשבון הבנק את סכום ההלוואה וחלקו ביניהם את הכספים. בנוסף, וכחלק מהקשר, ביקש הנאשם מהבנק להנפיק עבורו ארבעה כרטיסי אשראי כשהוא מציג עצמו בכזב כדימיטרי, וביחד עם האחר ביצע בהם עסקאות בסכום של כ-30 אלף שקלים.
באותו זמן השניים הגיעו לסניף בנק לאומי בנתניה, שם פעל הנאשם באופן דומה, הציג עצמו כדימיטרי וטען בכזב כי הוא בעלים של חברה בע"מ וביקש לפתוח חשבון בנק על שם החברה ולהנפיק עבורו שני כרטיסי אשראי והנאשם והאחר עשו שימוש בכרטיסי האשראי בסכום כולל של כ-27 אלף שקלים.
הפרקליטות, בטיעונים לעונש הדגישה את חומרת המעשים ולתכנון המוקדם שקדם לביצוע העבירות. נטען כי מדובר בעבירות שבוצעו לאורך מספר חודשים ובמרמה בהיקף של מעל ל-86 אלף שקלים, שלא הוחזרו עד היום. ביחס לערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם נטען כי עבירות אלו פוגעות באמון הבנק בלקוחות ובהליכי המסחר התקינים ועתרה למתחם ענישה של כשנתיים מאסר.
השופט טורס, לא קיבל את בקשת הפרקליטות למאסר בפועל והדגיש בגזר הדין את השיהוי הרב בהגשת כתב האישום. "העבירות בוצעו בחודש דצמבר 2013, התלונה הוגשה ביולי 2014 אך כתב האישום הוגש רק בפברואר 2019. "מדובר", כתב השופט, "בשיהוי בן 4.5 שנים שלא ניתן לו הסבר משכנע. בפסיקה נקבע ששיהוי משמעותי עשוי להביא להימנעות מהטלת עונש מאסר, מקום בו אפשר והיה מקום להטילו אלמלא השיהוי".
השופט טורס הוסיף: "לכך יש להוסיף כי המאשימה ציינה שחומר החקירה הגיע אליה בחודש במארס 2017 אך כתב האישום הוגש בחודש פברואר 2019, היינו כשנתיים לאחר מכן. בנושא זה אפנה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: משך טיפול התביעה עד הגשת כתב אישום בדבר התקופה המרבית להגשת אישום, לפיה יש להגיש כתב אישום בעבירות עוון (וכך הוא המצב בענייננו) בתוך 12 חודשים מרגע שחומר החקירה הגיע לתובע. לאחרונה הביע המחוקק את חשיבות הנושא בעיניו עת קבע בסעיף 57א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, כי הגשת כתב אישום מעבר למועדים אלו מותנית בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. סעיף זה לא היה בתוקף בעת הגשת כתב האישום ואולם יש בו לדעתי להשליך על ענייננו לצורך העונש הראוי… שקלול כלל הנסיבות מביאני למסקנה לפיה אין הצדקה להורות על כליאתו של הנאשם וניתן ליצור תמהיל עונשי הולם שאינו כולל כליאה".
______________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט יוסף טורס
