שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, גד גדעון, אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ודחה בקשה לאישור ניהול תובענה ייצוגית שהגישו התאחדות הסוחרים והעצמאיים וגורמים נוספים, נגד נמלי אשדוד וחיפה. הטובעים טענו שנגרמו להם נזקים ישירים ועקיפים כתוצאה מצעדים ארגוניים אותם נקטו עובדי הנמלים במהלך השנים האחרונות. השופט גדעון חייב את המבקשים בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למשיבות, וכן הוצאות בסך 6,000 שקלים למדינה בגין התייצבות היועמ"ש.
בבקשה נטען כי קיימת אחריות של הנמלים לנזקים שנגרמו לגורמים שונים כתוצאה משביתות, עיצומים ושיבושי עבודה שאותם נקטו עובדי הנמלים. לטענת המבקשים, הנמלים, שהם המעסיקים של העובדים אשר נקטו צעדים ארגוניים, לא עמדו בחובותיהם למנוע או לפחות לצמצם את נזקי השביתות והעיצומים שנגרמו לצדדים שלישיים, ועל כן הם חייבים באחריות לנזקים.
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב להליך מכוח סמכותו הייחודית, ובאמצעות פרקליטות מחוז דרום הגיש לבית המשפט את עמדתו, שלפיה מדובר בבקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית אשר אינה מתאימה להתברר ככזו בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות. זאת, לאור אופייה הכוללני והגורף של הבקשה, הנוגעת למספר גדול של צעדים ארגוניים אשר התקיימו בזמנים שונים ונשאו אופי שונה. היועמ"ש הוסיף, כי לאור השונות הרבה בין קבוצות המבקשים, והעילות והטענות העובדתיות והמשפטיות שיש לברר על מנת לגבש הכרעה משפטית ביחס לכל קבוצה, הבקשה אינה צולחת את דרישות החוק ולכן יש לדחותה.
כאמור, השופט גד גדעון אימץ את עיקרי עמדת היועמ"ש. "משקל השאלות המשותפות בתוך מכלול השאלות המתעוררות אינו מצדיק, לסברתי, את אישור ניהול התובענה כתובענה ייצוגית ככלי דיוני, יעיל והוגן להכרעת המחלוקת. קיימת שונות רבה בין המבקשים השונים, וביחסיהם מול המשיבות, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי. כמו כן, התובענה מתייחסת לצעדים ארגוניים רבים, השונים זה מזה בזמנם, באופיים, בהיקפם ובתגובת המשיבות אליהם", כתב השופט גדעון בהחלטתו והוסיף: "השונות המהותית נוגעת לעצם קיומן של עילות תביעה, ולעצם זכאותם של חברי הקבוצה לקבלת סעד, לצד שונות הנוגעת להיקף הנזקים השונים, ולגובה הפיצוי בגינם. השונות הנרחבת האמורה, צפויה להשפיע, כאמור, על עילות התביעה הרלוונטיות ועל קביעת היקף הנזקים השונים, ועל כן צפויה להצריך בירור פרטני, עובדתי ומשפטי, כלפי תתי-הקבוצות השונות המרכיבות את הקבוצה הנטענת, על מאפייניהם השונים".
פרשנות של עורך דין אדי בליטשטיין, עורך דין תביעות ייצוגיות: "לפני הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, יש לבחון האם המקרה רלוונטי לקבוצה גדולה של אנשים, או שמא יש לבצע בדיקות פרטניות ביחס לכל נפגע ונפגע. ככל שכל חבר בקבוצה יאלץ להוכיח באופן פרטני שנגרם לו נזק, או שיהיה צורך לבחון נסיבות פרטניות הרלוונטיות לכל חבר בקבוצה, הרי שזהו מקרה מובהק שלא מתאים להתברר במסגרת הליך ייצוגי.
"יתרה מזאת, תביעה ייצוגית "קלאסית" עוסקת בדרך כלל בסכומי נזק נמוכים לכל נפגע. כאשר סכומי הנזק לכל נפגע הם משמעותיים, פוחתת ההצדקה לנהל את ההליך כתביעה ייצוגית משום שלא מתקיימות כל מטרות חוק תובענות ייצוגיות, המוגדרות בסעיף הראשון לחוק (מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים; אכיפת הדין והתרעה מפני הפרתו; ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות)".
____________________
לצפיה ודירוג כבוד השופט גד גדעון
____________________
