רשם בית משפט השלום בנצרת, ריאד קודסי, הורה כי אדם ששכר את שירותיו של עורך דין ולא שילם לו את מלוא הסכום, ישלם לו חלק מתביעתו בסך כ-2,200 שקלים, למרות שלא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה. הרשם גם הורה לנתבע לשלם לתובע עוד 3,000 שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד.
על פי האמור בכתב התביעה, הנתבע פנה אל התובע כדי שייתן לו שירותים משפטיים על בסיס קבוע בעסקו בקריית שמונה. התובע הסכים וסוכם כי שכר חודשי על עבודה שוטפת יהיה אלף שקלים בתוספת מע"מ ועל חוזים ופעולות בבתי משפט והוצל"פ יסוכם שכר בנפרד.
לטענת התובע, במהלך התקופה התובע טיפל בניסוח חוזים עבור הנתבע, אישורי חתימות ללקוחותיו, ישיבות עם נושים ולקוחות, ניסוח הסכמי פשרה, ייעוץ שוטף בענייני יבוא ומכירת רכבים ועוד.
בשלב מסוים, לאחר מספר חודשים ששולם שכר הטרחה, התובע וביקש את שכרו לחודש הקודם, סכום מופחת מהמגיע לו, בשל יחסים טובים בין הצדדים ורצון לעשות עסקים יחדיו. בין השאר כי הכין ופתח תיק בהוצל"פ עבור הנתבע וסוכם בין הצדדים כי בגין עבודה זו יקבל התובע את שכר הטרחה הקבוע בהוצל"פ או 20% בתוספת מע"מ ממה שיגבה. בינתיים, נתגלעו מחלוקות בין הצדדים ולכן הודיע התובע לנתבע כי אינו מוכן לייצגו עוד ודרש את כל חובו.
הנתבע טען בכתב הגנתו כי התובע הוא זה שפנה לנתבע וביקש לשמש כעו"ד לחברה של הנתבע. הנתבע לא ביקש מהתובע לייצגו ולא כרת עמו הסכם לתשלום שכר טרחה חודשי מעולם. נטען כי כלל לא צורף לכתב התביעה הסכם שכר טרחה מחייב. עוד טוען הנתבע ,כי שכר טרחתו של התובע שולם במלואו בהתאם לעבודה שבוצעה. אשר לתיק ההוצל"פ הוסכם כי שכר הטרחה ישולם מתוך הכספים שייגבו, והתובע התרשל בטיפול בתיק ההוצל"פ ולא נקט בפעולות על מנת לקדם את הגביה.
הרשם קודסי, כתב בהחלטתו כי לאחר שהתרשם מהעדויות בא לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל אך לא במלואה. זאת, בעיקר בשל העובדה כי לא נחתם הסכם שכר טרחה שלטענת התובע זה מאחר וההיכרות עם הנתבע היא היכרות רבת שנים ויחסיהם היו קרובים מאוד, והיו יחסים מעבר לעו"ד ולקוח.
"אין חולק כי בין הצדדים לא נחתם הסכם שכר טרחה בכתב", כתב הרשם בהחלטתו. "רבות נאמר בפסיקה, באשר לנחיצותם של הסכמי שכר טרחה כתובים, וביחוד אלו המתייחסים לשכר טרחת עורכי דין, לגביהם נקבע כי אלו ישמשו כבסיס לדרישת שכר הוגנת, אשר יש ותייתר תביעה משפטית המכילה בחובה קביעת עובדות ולצידן סכומי כסף, אשר לנתבע לא היה אומד דעת כלל כי הללו יידרשו ממנו ביום מן הימים".
עוד נכתב בפסק הדין: "מצאתי לתת אמון בגרסת התובע. על פי העדויות וחומר הראיות שהוצג בפניי אין ספק כי התובע נתן שירות משפטי בעבור הנתבע במשך חמישה חודשים. שוכנעתי במאזן ההסתברויות הדרוש כי הנתבע לא שילם לתובע מאום מלבד 2,000 שקלים בלבד… לא מצאתי מקום לפסוק בגין שכ"ט עבור מכתב ההתראה וכן אין מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת הנפש, ולכן רכיבי תביעה אלו נדחים".
_____________________________________________________________
