שופט בית משפט השלום בירושלים, ירון מינטקביץ', הרשיע את תושב בית שמש, בגין עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר וסירוב להוראת התפזרות במהלך הגל הראשון של נגיף הקורונה. "הנאשם", נכתב בהכרעת הדין, "קילל את השוטרים, ובין היתר קרא להם "נאצים" מספר פעמים – ואין עלבון חריף וקשה מזה שניתן להטיח בלובש מדים. משכך, התקשיתי להבין מדוע המאשימה לא ייחסה לנאשם בשל כך עבירה של העלבת עובד ציבור".
על פי כתב אישום שייחס לו עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר וסירוב להוראת פיזור התקהלות. בחודש מרץ השנה, פעלו כוחות משטרה במספר בתי כנסת ברמת בית שמש, על מנת לאכוף את צו בריאות העם. בסמוך לחצות, השתתף הנאשם בהתקהלות ליד בית כנסת ברחוב יהודה הנשיא, בה נטלו חלק עוד עשרות אנשים, אשר מחו נגד פעילות השוטרים. מפקד תחנת המשטרה בבית שמש, רונן גורש, הודיע למוחים באמצעות מערכת כריזה כי מדובר בהתקהלות אסורה וכי קיימת סכנה להדבקה בנגיף הקורונה. קצין אחר, איתי ליכטנטל, הודיע גם הוא באמצעות מערכת כריזה, כי על המוחים לעזוב את המקום ולקיים את הוראות משרד הבריאות.
חלק מהמוחים עזבו את המקום, אך הנאשם נשאר שם עם אנשים אחרים, אשר צעקו לעבר השוטרים וקיללו אותם. הקצין ליכטנטל שב וקרא למוחים לעזוב את המקום והזהירם כי הם מפרים את הצו ואם ימשיכו בכך ינקטו כלפיהם פעולות אכיפה. הנאשם לא עזב את המקום אלא התקרב לעבר השוטרים. הקצין גורש ביקש ממנו להתרחק, אך הנאשם סרב לכך. גורש תפס את ידו של הנאשם, הרחיק אותו מהשוטרים והזהיר אותו כי אם יתקרב לשוטרים אז ייעצר. חרף זאת הנאשם חזר אל השוטרים, ביקש כי יעצרו אותו וקילל אותם.
בהמשך הנאשם צעק על השוטרים וקילל אותם, ובין היתר כינה אותם "נאצים" ואת השוטרות כינה "שיקסע" ו-"נביילה" והשמיע קולות יריקה. כמו כן, הנאשם התסיס מתקהלים אחרים וקרא להם שלא להישמע להוראות השוטרים ולא לעזוב את המקום. מספר שוטרים ביקשו מהנאשם לעזוב את המקום והוא סרב. שוטרת בשם שחר שעמדה במרחק של כמטר מהנאשם הורתה לו להירגע. בתגובה ירק הנאשם לעבר השוטרת והרוק פגע בחולצתה. בשל היריקה שוטרים ניגשו אליו על מנת לעצור אותו, והנאשם התנגד למעצרו והזיז את ידיו והמשיך לצעוק לעבר השוטרות "שיקסע" ו"נביילה". השוטרים ניסו לעטות על הנאשם מסכה ולהכניסו לניידת, והוא המשיך להתנגד וסרב להיכנס לניידת.
שופט בית משפט השלום השלום בירושלים ירון מינטקביץ', הרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו וקבע כי לא ניתן להצדיק יריקה על שוטרת הממלאת את תפקידה, או הטחת קללות קשות בשוטרים וכינויים "נאצים". הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שהשוטרים פעלו על מנת למנוע את הפצת נגיף הקורונה בקרב תושבי המקום וכל מטרתם הייתה לשמור על בריאותם.
השופט גם לא קיבל את טענת הסניגור כי העובדה שלא נעשתה בדיקה לגילוי DNA על חולצתה של השוטרת מהווה מחדל חקירה. "לא מצאתי ממש בטענה", כתב השופט. "אמנם מדובר בבדיקה שניתן היה לבצעה, אך לא ראיתי כי בנסיבות המקרה ולאור המסכת הראייתית שלפני, אי ביצועה של הבדיקה גורע ממשקל הראיות שנאספו או פועל לחובת המאשימה בדרך אחרת".
השופט תהה בהחלטתו מדוע הנאשם לא הואשם גם בהעלבת עובד ציבור: "הנאשם קילל את השוטרים, ובין היתר קרא להם "נאצים" מספר פעמים – ואין עלבון חריף וקשה מזה שניתן להטיח בלובש מדים. משכך, התקשיתי להבין מדוע המאשימה לא ייחסה לנאשם בשל כך עבירה של העלבת עובד ציבור. עם זאת, ולאחר לבטים, בין היתר בשים לב לכך שעניין זה עלה מחומר החקירה ועמד בפני המאשימה בעת הגשת כתב האישום, לא ראיתי להרשיעו בעבירה זו".
_______________________________________________
