שופט בית משפט השלום בהרצליה, יעקב שקד, הורה לעורך דין לשלם כ-62 אלף שקלים שכר טרחה לעורך דין עמית שלפני כ-18 שנים הגיע להסכמה עם הנתבע כי יקבל שכר טרחה מתוך סכומים שיקבל הנתבע בעתיד מהחברה והנתבע סירב לשלם את הכספים ללא חתימה על התחייבות שונות שהתובע לא הסכים להם. בית המשפט חייב את הנתבע לשלם גם 12 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד.
הצדדים הינם עורכי דין ותיקים ובתביעה נטען כי התובע ייצג בעלי מניות בחברה וסייע משפטית לחברה. הנתבע ייצג את עצמו כבעל מניות בחברה ואף ייעץ לה. לפני כ-18 שנה, הגיעו הצדדים להסכמה ביחס לתשלום שכר טרחה לתובע, מתוך סכומים שיקבל הנתבע בעתיד מהחברה, בשיעור 20% + מע"מ משכר הטרחה שיקבל הנתבע והדברים הועלו על הכתב.
עוד נטען, כי לפני מספר חודשים הודיע הנתבע לתובע כי קיבל כספים מהחברה ולפיכך התובע זכאי לקבל מהנתבע סך 62 אלף שקלים. התובע שלח לנתבע לבקשתו את פרטי חשבון הבנק שלו לצורך העברת התשלום, אולם אז הודיע הנתבע לתובע בכתב כי הוא זכאי לתשלום כאמור אך העברתו מותנית בהתחייבויות שונות שעליהן יחתום התובע, שמהותן העדר תביעות לעתיד, אך התובע לא הסכים לכך ועתר לקבלת הסכום האמור.
הנתבע הגיש בקשת רשות להגן וטען כי החברה לא התחייבה לשלם לתובע סכום כלשהו, התובע לא עשה דבר עבור החברה, לתובע לא מגיע שכר טרחה, התביעה התיישנה והנתבע עבד אלפי שעות עבור החברה, ההתחייבות איננה חוקית וכן שהתובע הסכים לקבל מחצית משכר הטרחה כאמור.
השופט שקד, שדחה את טענות הנתבע, קבע כי זה המקרה שבו מדובר ב"הגנת בדים". לדברי השופט התחייבות בין הצדדים ברורה, כאשר נרשם בה בין היתר כי התובע ייצג במשך שנים בעלי מניות בחברה, פעל רבות בשיתוף פעולה עם הנתבע וכן כי באותה קיימת הצעה לשלם לנתבע בפשרה שכר טרחה בשיעור 3% ויש להסדיר את היחסים בין הצדדים באופן פורמלי.
"דרישתו של הנתבע", כתב השופט בהחלטתו, "כי התשלום מותנה בכך שהתובע יאשר כי אין ולא יהיו לו עוד תביעות נגד הנתבע בעניין, איננה ברורה שכן אין בהתחייבות הגבלת סכום או תנאי נוסף, ולכן דומה כי מדובר בניסיון לשנות ולהוסיף על האמור בהתחייבות. המכתב נספח ג' מהווה למעשה הודאת בעל דין מצד הנתבע ואשרור ההתחייבות".
השופט שקד הוסיף: "לו סבר הנתבע בשנת 2002 כי לתובע לא מגיעה אגורה, לא היה עליו לחתום על ההתחייבות. לו סבר הנתבע כי ההתחייבות איננה חוקית, לא היה אמור לבקש ולקיימה בשנת 2020. לו סבר כי לא מגיע כל סכום לתובע, לא היה עליו לנהל איתו מו"מ על תשלום מחצית הסכום המגיע לפי ההתחייבות. לו סבר הנתבע כי ההסכם כולו איננו חוקי, לא היה עליו להסכים למינוי נאמן, שיחזיק בהתחייבות".
______________________________________________________
