הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה בראשות השופט אברהם אליקים, קיבלו את ערעורה של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה והרשיע את הרופא ד"ר אהוד מירון בהחזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.
מירון הורשע על פי הודאתו בבימ"ש השלום בחיפה בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לאחר שהחזיק במחשביו האישיים כ- 129 קבצים הכוללים חומרי תועבה ובהם דמויות של קטינים ופעוטות- מרבית הדמויות הן של קטינים כבני 10 ומעלה. בנוסף, החזיק ב- 120 תמונות המכילות חומרי תועבה ובהם דמויות של קטינים, אשר כללו תצלומי קטינים בעירום מלא או חלקי. כמו כן, החזיק ב- 9 סרטונים המכילים חומרי תועבה ובהם דמויות של קטינים.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, ההגנה טענה לאי הרשעה. בגזר דינו, בימ"ש השלום החליט לבטל את ההרשעה. כמו כן, הוטל צו איסור פרסום על פרטי הנאשם וההליך. חלק מנימוקיו של בית משפט השלום לאי ההרשעה היו "הרשעה בעניינו של נאשם זה העובד כרופא משפחה תוביל מן הסתם לשלילת רישיון העיסוק שלו בהתאם לפקודת הרופאים… ולפגיעה קשה בפרנסתו ובפרנסת בני משפחתו התלויים בו״.
בערעורה הפרקליטות טענה כי יש להרשיע את המשיב מאחר ולא הוכיח קיומו של נזק קונקרטי ובעבירה חמורה מסוג זה, האינטרס הציבורי גובר על נסיבותיו האישיות של המשיב ועל פני הנזק שיכול להיגרם לו מהרשעה. הפרקליטות לא חלקה על מרכיבי העונש האחרים שנקבעו בגזר הדין- צו מבחן ושירות לתועלת הציבור שהמשיב התחיל בביצועו.
הרכב השופטים שקיבל את הערעור, קבע כי כמות פרסומי התועבה בהם החזיק המשיב היא גדולה מאוד ותוכנם חמור ומעורר סלידה. ״די בחומרת מעשיו של המשיב", נכתב בפסק הדין, "כדי להצדיק הרשעתו ובמקרה זה התערבות בגזר הדין שסטה.. סטייה קיצונית מרמת הענישה הראויה…אמנם המערער הוא רופא במקצועו שעבד בשירות הציבורי ומהשעייתו עבר לעבוד כרופא משפחה עצמאי במרפאה פרטית, אך לא הוכח קיומו של נזק קונקרטי ולא די בהנחה שהניח בית המשפט קמא כי 'מן הסתם' תביא הרשעה לשלילת רישיון העיסוק שלו״.
ברוב דעות החליט ההרכב לקבל את הערעור ולהרשיע את המשיב בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין ולהותיר את כל יתר מרכיבי גזר הדין ללא שינוי. כמו כן, קבע ביהמ"ש פה אחד כי צו איסור הפרסום שהיה בתיק יבוטל.
_________________________________________________________________
