שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר, קיבלה תביעה של יורשי מנוח בגין פיצויי הפקעה ואובדן דמי חכירה, והורתה לרשות מקרקעי ישראל לשלם להם סכום של כ-15 מיליון שקלים ועוד 150 אלף שקלים שכר טרחת עורך דין. השופטת טאובר קיבלה את הטענות של עו"ד איימן אבוריא שייצג את התובעים.
המדובר בשתי תביעות שאוחדו, במסגרתן נתבעו פיצויי הפקעה בגין הפקעת מקרקעין שהופקעו בשלהי שנות ה-50, ונרשמו על שם הנתבעת מכוח פקודת הקרקעות. בתביעה אחת שהוגשה על ידי עו"ד איימן אבוריא שייצג את עיזבון המנוח, במסגרתה נתבעו פיצויי הפקעה מכוח סעיפים 12 ו-13 לפקודת הקרקעות, בגין הפקעת שלוש החלקות. והתביעה השנייה במסגרתה נתבעו פיצויי הפקעה בגין הפקעת חלקה קרקע אחרת ובהמשך, ביקשו התובעים מהתביעה השניה להצטרף לתביעה לקבלת פיצויי הפקעה בגין שתי החלקות הנוספות.
המחלוקת בין הצדדים התנקזה לשתי סוגיות עיקריות: האחת: נוגעת לזיהוי הזכויות בהעדר מספר תעודת זהות של המנוחים ברישומים ההיסטורים, והשנייה היתה מחלוקת שמאית שנגעה לשווי הזכויות. מדובר בחלקות סמוכות שנמצאות כיום בתחום מתקן צבאי, מצידו המערבי של כביש 4 וממזרח למסילת הברזל, וחלקה נוספת מצוייה בתחום בית הקברות "בית יהושע" שבמבואות הדרומיים של חיפה. ייעוד שלוש החלקות היה מגורים מנדטורי.
התובעים, באמצעות עו"ד אבוריא, ביקשו במסגרת תביעותיהם כי בית המשפט יפסוק להם פיצויי הפקעה בהתאם להוראות סעיפים 12 ו-13 לפקודת הקרקעות. בהמשך, ולאור סכומם הזניח של פיצויי ההפקעה מכוח סעיף 12 לפקודת הקרקעות, זנחו התובעים את תביעתם מכוח הסעיף הנ"ל ועמדו על זכותם לקבלת פיצויי הפקעה בגין אובדן דמי חכירה מכוח סעיף 13 לפקודת הקרקעות.
השמאי מטעם התובעים קבע כי פיצויי ההפקעה הראויים בגין הפקעת החלקות הינם בסך של כ-24 מיליון שקלים. מנגד, השמאי מטעם המדינה העריך את הפיצוי בגין אובדן דמי חכירה בעקבות הפקעת החלקות על סכום של כ-4 מיליון שקלים.
נוכח הפערים המשמעותיים בין חוות דעת שמאי הצדדים, מונתה כמומחית מטעם בית משפט שמאית שערכה והגישה לתיק בית המשפט חוות דעתה. השמאית העריכה את שווי הפיצוי בגין הפקעת החלקות בסכום של כ-15 מיליון שקלים.
בעקבות חוות דעתה של השמאית, עו"ד איימן אבוריא ביקש לאמץ את חוות דעת מומחית בית משפט. לטענתו יש לדחות את טענות המדינה בכל הנוגע לדרך חישוב דמי החכירה האבודים, והן בעניין נטל ההוכחה, במיוחד על רקע ההסכמה המפורשת של המדינה לדרך חישוב דמי החכירה האבודים, שעל פיה נערכה חוות הדעת של השמאי מטעם המדינה.
בסיכומו של דבר, השופטת טאובר, כאמור, קיבלה את חוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט. "מצאתי כי חוות דעת מומחית בית משפט הינה מקצועית ומקיפה והיא עולה בקנה אחד עם תכלית סעיף 13 לפקודת הקרקעות ועם הפסיקה בתחום. לפיכך, מקובלת עלי עמדת מומחית בית משפט, כי יש לקבוע את פיצויי ההפקעה לפי שיעור 6% ובהתאם למקדמי ההתאמה בהם נקטה המומחית".
______________________
