בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, של השופט אליהו, שהחליט שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים. התיק העיקרי המתנהל במחוזי נוגע לשורה של הליכים הנוגעים לתביעה בין בני זוג לגבי רכוש, משמורת ומזונות.
עניינו של ההליך מושא הערעור הוא בתביעה שהגישה בת הזוג בגין חשבונות בנק ורכוש אחר שלטענתה נעשה ניסיון להבריח על ידי בן זוגה, אחותו ואביו. בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תצהירו של עו"ד שטיפל במכר מגרש שעמד במחלוקת בין הצדדים. הדיון הגיע לסיומו בהחלטת השופט, לנוכח, "התפרצויות בקולי קולות, ולאחר שכל ניסיונות בית המשפט להפסיק את ההתפרצויות ההדדיות לא צלחו".
יום לאחר הדיון הגישו בן הזוג, אחותו ואביו בקשה לפסילת המותב, שבה העלו טענות הנוגעות להתבטאויות, לכאורה, על ידו במהלך הדיון. הבקשה נדחתה על הסף, תוך שנקבע כי מדובר בבקשת סרק שנוסחה באופן משתלח ובוטה. צוין כי המערערים מבקשים לייחס לשופט אמירות אשר לכאורה נאמרו על ידו ושלא נזכרות בפרוטוקול הדיון.
השופט ציין כי לאחר שעיין בתצהיר והבין שחסר בו פרטים מהותיים, הוא שאל את בן הזוג להיכן הועברו כספים שקיבל, במטרה להשלים את החסר בתצהיר. המערערים טענו כי במהלך הדיון לאחר שהאב אמר כי הכסף הועבר לאחות, ענה השופט: "שתחזיר את הכספים או שתוגש תביעה כנגד האחות". בית המשפט קבע כי זכור לו שבמהלך הדיון הוצע על ידו כי הכספים יוחזרו לאלתר ויוחזקו על ידי האב או האחות, אך הצעה זו הועלתה כדי למנוע הארכה וסרבול של ההליך ועירובם של צדדים שלישיים נוספים ואין בה כדי לגבש דעה לגופם של דברים.
המערערים טוענים כי בית המשפט הכריע שהתצהיר אינו עומד בהוראות שנתן להגשתו מבלי שראה את התצהיר. עניין זה מלמד לטענתם כי דעתו של השופט "נעולה". עוד מציינים המערערים שורה של אמירות שנאמרו לדבריהם במהלך אותו דיון המעידות גם כן על משוא פנים של השופט כלפיהם.
הנשיאה חיות דחתה את הערעור וקבעה כי עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי אין בהתנהלותו של השופט להקים חשש ממשי למשוא פנים. עוד הוסיפה כי המערערים לא ביקשו לתקן את הפרוטוקול ועל כן לא ניתן להתייחס אלא לאמור בו. "ניהול יעיל של ההליך עשוי להביא את השופט היושב בדין, ולעתים אף לחייבו, להביע דעה – בזהירות ובמתינות – לגבי השאלות שבמחלוקת ואף להציע הצעות המיועדות לקדם את הדיון ולפשטו".
