שופט בית משפט המחוזי בבאר שבע, יובל ליבדרו, גזר 15 חודשי מאסר בפועל על תושבת אשדוד שהורשעה בגין הצתה במטרה לפגוע בבני אדם. הנאשמת, בשל מצבה הקשה, על רקע אהבה נכזבת, הציתה את ביתה מתוך כוונה לפגוע בעצמה ובילדיה, אך לבסוף נמלכה בדעתה וחילצה את עצמה ואת ילדיה מייד לאחר ביצוע המעשה.
על פי כתב האישום, החליטה הנאשמת, לאחר שנקלעה למשבר רגשי-נפשי עקב אהבה נכזבת, ועל בסיס הקשיים שהיו בחייה קודם לכן, לשים קץ לחייה ואף להמית את הילדים יחד איתה. במסגרת החלטה זו רכשה הנאשמת ביום שלושה כדורי רעל עכברים, עבורה ועבור הקטינים, והכל במטרה להשתמש בהם ולשים קץ לחייה ולגרום למותם של הילדים.
בשלב מסוים, היא נמלכה בדעתה וזרקה את כדורי הרעל לפח האשפה. אולם כאשר היא והילדים הלכו לישון בחדר השינה שלה, היא הוציאה את מכתבי ההתאבדות מספר ה"תהילים" שלה, אותם כתבה מבעוד מועד, יצאה מחדרה והניחה אותם במקום גלוי על שולחן בסלון, חזרה לחדרה ושילחה אש במזרן. האש אחזה בחלק מהמזרן והמיטה ואז כשהאש בערה, היא התחרטה על החלטתה לגרום למות הילדים ועל מנת לחלץ אותם מן האש, היא נעמדה בחלון חדר השינה וצעקה לעזרה והעבירה אותם לשכנים באמצעות זריקתם מיד אל יד דרך החלון. הנאשמת נשארה בחדרה עד שחולצה על ידי כוחות הכיבוי.
השופט ליבדרו, ציין, שכאשר מעשיה חצו את שלב ההכנה, ההצתה, "ניתן היה לבחון את הרשעתה בעבירת ניסיון רצח, אולם משזו התחרטה וחילצה ילדיה מן האש, היה בכל מקרה עומד לה למעשה פטור עקב חרטה". עוד הוסיף השופט, כי יש לתת את הדעת גם לכך שהנאשמת לא השתמשה בחומר בערה לצורך ההצתה, כאשר בנוסף, נמצא מוקד בערה אחד. אף נסיבות אלו עשויות ללמד באופן מסוים על מידת האשם המופחתת של הנאשמת, בשים לב לכוונה לפגוע בבני אדם שנלוות לעבירה בה היא הורשעה.
"הנאשמת", נכתב בגזר הדין, "ביקשה להתאבד ולהמית את הקטינים ביום הולדתה, אותו חגגה אך עם הקטינים, בדירתה, מתוך משבר אמוני קשה על רקע אהבה נכזבת. אין בסיבה זו כדי חלילה להצדיק מעשיה של הנאשמת אשר פועלים כנגד כל תחושה טבעית או אינסטינקט ראשוני של אם כלפי ילדיה, אך יש בה כדי לצבוע בגוון הנכון את האירוע. דהיינו, אין מדובר במקרה בו אדם מבקש להצית את ביתו של אחר במטרה לפגוע בו על רקע סכסוך, שנאה, רקע לאומני, נקמה וכיוצ"ב".
השופט ליבדו: "בענייננו מדובר בביטוי מעוות ומסוכן של אהבת אם לילדיה, אשר סברה, בנקודת זמן מסוימת, על רקע מצוקה רגשית-נפשית, שמוטב יהיה לסיים את חייה יחד עם ה'פיקדון' שלה. בתי המשפט מוצאים לא פעם להקל בעונשים של נאשמים אשר ביצעו עבירת הצתה בשל מצוקה נפשית נקודתית אליה נקלעו".
לסיכום, השופט שגזר על הנאשמת 15 חודשי מאסר בניכוי הזמן שכבר ריצתה, ציין בגזר הדין כי הסיבה שהביאה את הנאשמת לביצוע העבירה, אופן ביצוע העבירה וההתעשתות המיידית של הנאשמת בעקבות החרטה שחשה, משליכים באופן משמעותי על מידת האשם של הנאשמת והיה קושי לאתר פסיקה הדומה בנסיבותיה לנסיבות המיוחדות של התיק.
"נתתי משקל לעובדה כי הנאשמת לקחה אחריות חלקית על מעשיה, בכל הקשור לקניית הרעל, לעובדה כי לנאשמת אין עבר פלילי, לפגיעה של העונש בנאשמת ובמשפחתה, לקושי שנגרם לנאשמת בשל כך שהקטינים הועברו לאחר האירוע למשפחת אומנה, בבית הוריה ואינם גדלים לצדה, לפגיעה ולקושי של הקטינים שאינם גדלים במקומם הטבעי לצד אימם כשגם האב הוא לא זה שמגדלם, לפגיעה בחירות שחוותה הנאשמת עד כה ולעובדה שזהו המאסר הראשון אותו תרצה הנאשמת", כתב השופט בגזר הדין.
_______________________________________________________________________________________
