ביום חמישי, ה-2 בדצמבר 2010, פרצה השריפה מערבית לעוספיה וכילתה 25 אלף דונמים. חמישה ימים דלקה האש. ועד סופה, באסון השריפה הגדול בתולדות המדינה, מצאו את מותם 44 בני אדם. שבוע לאחר שלוחמי האש הכניעו את הלהבות, נפסלה הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לאסון. חקירת המחדלים שהובילו לשריפת הענק הוטלה על מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס. הדוח שהוציא תחת ידיו היה קשה וחריף, אך עד היום מסקנותיו לא יושמו.
למבקר המדינה, על פי החוק, אין סמכות להסיק מסקנות אישיות, זאת בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית. על כך נשמעה אז ביקורת ממפלגת קדימה, שהייתה אז באופוזיציה, וטענה כי "מדובר בשוחד פוליטי ובסירחון הזועק לשמיים".
טיוטא ראשונה של דוח המבקר הופצה למבוקרים באוגוסט 2011. המבקר הודיע אז כי "הממצאים גילו רשלנות גדולה מאוד ודי לחכימא ברמיזא".
ביוני 2012 פורסם הדוח המיוחד של מבקר המדינה על אסון הכרמל. הדוח הטיל "אחריות מיוחדת" על שר הפנים דאז אלי ישי ועל שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ואחריות כוללת על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ. המבקר נמנע מלקרוא להדחת ישי ושטייניץ בעקבות המחדלים שנחשפו בדוח.
"ממצאי הביקורת על השריפה בכרמל", כתב המבקר, "מעלים ליקויים, כשלים ומחדלים חמורים הנוגעים למערך הכבאות והצלה, למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר וכן לגורמים נוספים הנוגעים לכיבוי ולמניעת שרפות בהיקף נרחב, ובהם רשויות מקומיות, הרשות לשמירת הטבע והגנים ומערכת הביטחון".
לדברי המבקר, הליקויים והכשלים החמורים שנמצאו, כמו גם המחדלים שנחשפו "נוגעים להיערכות המוקדמת של הכוחות ולפעולות שננקטו מיד לאחר פרוץ השריפה ובמהלך יומה הראשון, כמו גם לליקויים כבד משק בסדרי הפיקוד והשליטה של הארגונים הנזכרים וליכולת התיאום ושיתוף הפעולה ביניהם בעת אירוע כזה".
עוד כותב המבקר: "44 אישה ואיש, ונער ביניהם, כולם 'מלח הארץ', נספו בדלקה ענקית בכרמל. 44 משפחות שכולות שעולמן חרב עליהן, השואלות למה? מדוע לא נמנע מבעוד מועד מאוטובוס הצוערים לעלות לכיוון כלא דמון, כאשר הסכנה המרחפת על מי שעולה בכביש מכלא הכרמל לכיוון כלא דמון הייתה חייבת להיות ברורה לכול, בשל ענני העשן הכבד ולהבות האש הענקיות, שנראו גם למרחקים; ולא פחות חשוב – על אף מידע שכבר היה בידי הגורמים המקצועיים או היה אמור להיות בידיהם באותה עת? האם פעלו מפקדי המשטרה בעת השרפה כפי שהיו חייבים לנהוג על פי הפקודות? האם פעלו מפקדי שב"ס כפי שהיו אמורים לפעול כשיצאו לחלץ את אסירי כלא דמון? כיצד פעלו אמצעי הקשר השונים בשטח? האם היה מערך הכבאות וההצלה ערוך ומוכן באופן ראוי בעת פרוץ השרפה? השאלות קשות, ולא לכולן נמצא מענה מניח את הדעת".
בדוח שפורסם על ידי לינדנשטראוס הוא מביע תקווה כי האסון והדוח שבעקבותיו יובילו לתיקון הליקויים ולכך שאסון שכזה לא יקרה שנית. "מי ייתן ומחיר אבדן החיים ששילמו 44 צעירות וצעירים, בראשית דרכם בחיים, יתרום למניעת אסונות דומים בעתיד". ו
ואולם, דוח של מבקר המדינה (הפעם יוסף שפירא) שפורסם בשנת 2018 אינו מבשר אופטימיות. בדוח הסוקר את היערכות המדינה ורשות הכבאות לקראת אירועי שריפות מציג "תמונה עגומה" ולפיה "הרשויות המקומיות שנבדקו וגופי החירום לא יישמו את לקח האירועים ולא תיקנו את כל הליקויים מהדוח".
