השרפה בכרמל, אסון השרפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל. התרחש לפני עשר שנים בדיוק. למשך חמישה ימים כל האזור בער ובשריפת היער נספו 44 בני אדם, כ-17 אלף איש פונו מבתיהם, וקרוב ל-25 אלף דונם, בהם מיליוני עצים ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו עלו באש. מבקר המדינה הגיש שנה וחצי לאחר מכן דו"ח בדיקה של נושאי השרפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל ושש שנים לאחר אותו דו"ח קשה, ליקויים רבים לא תוקנו.
השרפה פרצה בערך בשעה 11 בבוקר ממערב לעספיא, עקב גחל נרגילה שלא נכבה כראוי. מדריך טיסה שראה את השרפה מהאוויר הודיע ביחד עם תושב עספיא וצוותי כיבוי ראשוניים מתחנת המשנה פארק הכרמל הגיעו למקום כחצי שעה מאוחר יותר, אבל עד אז האש בשל מזג האויר היבש התפשטה ולמרות אזהרת השירות המטרולוגי לא הנחו להציב בכוננות את המטוסים הפרטיים ורק כשעתיים לאחר פרוץ השריפה הגיע המטוס הראשון לאזור ושעה וחצי מאוחר יותר הצטרפו לפעולות הכיבוי 7 מטוסים נוספים.
במהלך אותו יום נשבו רוחות חזקות שליבו את האש וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הר שוקף וקיבוץ בית אורן, שניזוק קשות. בשרפה נפגעו גם אזור מלון יערות הכרמל, כפר הנוער ימין אורד, מחצבות קדומים, אזור חוות משמר הכרמל, ונחל אורן. אוטובוס שהוביל צוערים שנשלחו לתגבר את פינויים של אסירי כלא דמון, נקלע לסופת אש בין מחצבות קדומים לבית אורן. האוטובוס נלכד באש ונשרף. נהגו ו-37 מבין ארבעים נוסעיו, רובם צוערי קורס הקצינים של שירות בתי הסוהר, נספו. באסון זה נספו גם שלושה כבאים, אחד מהם נער צופה אש אלעד ריבן ז"ל ושלושה קציני משטרה – ליאור בוקר, אהובה תומר, ויצחק מלינה, שניסו להציל את נוסעי האוטובוס הבוער.
ביום הראשון פעלו בשריפה כ-400 כבאים וכ-100 כבאיות. אולם מאוחר יותר כל כבאי הארץ נקראו להתייצב בזירה ולסייע למאמצי הכיבוי. מאמצי הכיבוי נערכו בעיקר בשעות היום, כך גם הכיבוי האווירי, בשל אי התאמת המטוסים והמסוקים לפעולות כיבוי בלילה. פחות מ-12 שעות לאחר פרוץ הדליקה, מלאי מטוסי וחומרי הכיבוי נתברר שהוא לא מספיק וממשלת ישראל פנתה בבקשות סיוע מהקהילה הבינלאומית ושכרה גם את מטוס ה'סופרטנקר', מטוס הכיבוי הגדול בעולם, בכיבוי האווירי השתתפו עשרות מטוסים ומסוקים שהטילו כ-9,000 טון מים.
תושבי כל היישובים הסמוכים פונו מבתיהם כולל חלקים משכונה דניה בחיפה וכך גם כלא 6, בית סוהר כרמל, המרכז לבריאות הנפש טירת כרמל ומחנות צה"ל באזור. אוניברסיטת חיפה פינתה את כל הסטודנטים מוקדם יותר, ובשטחה הוקם החפ"ק של כל צוותי החירום. רק ביומה השלישי של השריפה, נרשמה הצלחה חלקית בכיבוי האש וכמה ממוקדי האש דעכו, אך נותר חשש מפני רוח חזקה שעלולה ללבות את האש. וביומה הרביעי הדליקות שככו ולא נותרו מוקדי אש משמעותיים והושגה שליטה על האש לאחר 77 שעות מאבק.
הנזק הראשוני לרכוש הוערך בכ-150 מיליון שקלים ועוד ב-120 מיליון שקל של נזקים ליער ולכבישים בין-עירוניים. נזק רב נגרם לטבע באזור, אזור מיוער גדול ובו למעלה מ- 4 מיליון עצים נשרף והחיות שבשמורת הטבע חי-בר כרמל שוחררו, כדי שיוכלו להימלט ומאוחר יותר פונו וניצלו, אולם כל הזוחלים שהיו בטווח האש הושמדו ולא הספיקו להימלט וכך גם נפגעו בעלי חיים אחרים שנמצאו בשטחי השרפה.
למעלה משנה וחצי לאחר השריפה, באוגוסט 2012, נחקק בכנסת "חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה" שמסדיר את שירותי הכבאות בישראל, את מבנהו הארגוני וסמכויותיו. במסגרת החוק, הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה שכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה בוטלו שירותי הכבאות במתכונתם הקודמת והועברו מהמערך המוניציפלי, איגודי ערים, למערך ארצי שמחליף 24 איגודי ערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות.
