שופט בית משפט השלום בהרצליה, גלעד הס, קבע כי עורכי-דין שתבעו לקבלת 880 אלף שקלים מקרן פנסיה כקצבת שאירים בשל הסכם שכר טרחה מאלמנה צעירה, יקבלו ממנה 25 אלף שקלים בלבד.
למרות קבלתה החלקית של התביעה, השופט הס, חייב את עורכי הדין בהוצאות הנתבעת בסך 25 אלף שקלים, כך שהיא אינה חבה להם דבר.
על פי התביעה אותה הגישו שלושת עורכי הדין, בגיל 24, התאלמנה הצעירה לאחר שבעלה נהרג בתאונת דרכים, ונותרה אלמנה חד הורית המטפלת בילד קטן בן כשנה. על מנת למצות את זכויותיה הנובעות מפטירת בעלה המנוח פנתה הצעירה לעורך דין וכשלושה ימים לאחר השבעה, נערכה פגישה בינו לבינה, בסיומה של הפגישה חתמה עימו על הסכם שכר טרחה שכלל התחייבות שלו ושל משרד עורכי הדין נוסף לטפל בשלושה נושאים עבור הנתבעת הכולל טיפול ב: תאונת דרכים, ביטוח לאומי ו- "פוליסות פרטיות", והכל באחוזים מהגביה.
משרד עורכי הדין, קיבל מאות אלפי שקלים שכר טרחה בגין הטיפול בתאונת הדרכים והביטוח הלאומי, ואז התגלה כי למנוח היתה גם קרן פנסיה מכוחה מגיע לאלמנה וליתום קצבת שאירים.
עורכי הדין טענו, כי קרן הפנסיה הינה "פוליסה פרטית" ולכן דרשו מהאלמנה כרבע מכספי הפנסיה של האלמנה למשך כל חייה בסך מצטבר של כ- 850 אלף שקלים.
השופט הס קבע כי לטעמו ולשיטתו, קרן הפנסיה של המנוח שנוהלה בחברת מנורה-מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, אינה מהווה "פוליסה פרטית" ולא ניתן לפרש את הסכם שכר הטרחה כך שהמונח פוליסות פרטיות כולל קרן פנסיה. "האם לפי לשון בני האדם ניתן לזהות את המונח 'פוליסה פרטית' עם 'קרן פנסיה'.
במילים אחרות אבחן, מה תהיה תשובת האדם הסביר בישראל כאשר ישאל, האם 'פוליסה פרטית' זהה ל- 'קרן פנסיה'? אני סבור, כי התשובה של אותו אדם סביר היפותטי תהיה – 'לא, פוליסה פרטית אינה קרן פנסיה, יש פוליסה פרטית ויש קרן פנסיה', מדובר במילים שונות המתארות מונחים שונים".
השופט הס הוסיף: "במישור דומה, אם נשאל את אותו האדם, מה הם מכשירי הביטוח העתידי הקיימים לו, אז ככל שיש לו קרן פנסיה הוא יענה את התשובה הטבעית 'יש לי קרן פנסיה', ואף אדם שברשותו 'קרן פנסיה' לא ישיב על שאלה שכזו בתשובה 'יש לי פוליסה פרטית'.
לפיכך, אני סבור כי בלשון היום יום של בני האדם החיים בישראל, המנוח 'פוליסה פרטית' אינו מתיישב, אינו חופף ואינו כולל 'קרן פנסיה'.
בכל מקרה, אף אם נרחיב את המבחן הלשוני של האדם 'הרגיל' למבחן משפטי ונבחן את השימוש במונחים אלו בפסיקה, נגלה כי אין בפסיקה הישראלית זהות, או חפיפה, בין המונח 'פוליסה פרטית' לבין המונח 'קרן פנסיה' או דומיה".
כאמור, השופט הס קבע לבסוף שיש לדחות את התביעה לתשלום שכר הטרחה החוזי בגין הטיפול בקרן הפנסיה של המנוח, וזאת מהטעם כי שכר טרחה זו אינו מוסדר בחוזה, וככל שהוא מוסדר הרי דין ההסכם להתבטל בגין פגמי כריתה קשים ומהותיים. אולם ציין כי יש להיעתר לסעד חלופי של שכר טרחה ראוי בסך של 25 אלף שקלים להשבה בסכום זהה.
"במקרה שלפני", נכתב בפסק הדין, "יש להביא בחשבון כי התביעה הוגשה על סך של כ-880 אלף שקלים שיגבה כחלק מהקצבאות באופן קבוע לאורך שנים, או לחלופין על סך של כ-439 אלף שקל בתשלום מידי, כאשר בסופם של דברים נפסק שכר ראוי בסך של 25 אלף שקל בלבד, כל זאת, כאשר התובעים מעכבים בידיהם סכומי כסף ניכרים השייכים לנתבעים והמוחזקים בידיהם.
לאור האמור לעיל, אני סבור כי על אף שהתביעה התקבלה בחלקה, הרי יש לחייב את התובעים בהוצאות הנתבעת בסך של 25 אלף שקלים, מכאן תוצאת פסק הדין הינה כי הנתבעת אינה חבה כספים לתובעים".
