שופט בית משפט המחוזי בחיפה, נאסר ג'השאן, דחה ערעור אותו הגיש אדם שחויב לשלם למדינה מעל 80 אלף שקלים, דמי האשפוז של אשתו במרכז רפואי, בגין ימי האשפוז שלא מומנו על ידי קופת החולים בה היא חברה.
על פי התביעה המקורית, המפעילה של מרכז רפואי באזור הצפון, הגישה כנגד המערער תביעה ובו עתרה לחייב אותו, לשלם לה סך 82 אלף שקלים, בגין הוצאות אשפוזה של אשתו. במשך כ-4 חודשים מומן האשפוז על ידי קופת החולים ולאחר מכן, כך נטען, במשך למעלה משלושה חודשים המערער נמנע מלהוציא את החולה מבית החולים עד ליום שחרורה. זאת, חרף דרישות חוזרות ונשנות אליו.
הבעל כפר בטענות התובעת. לטענתו, הוא ואשתו פרודים מזה 7 שנים ואינם מנהלים חיים משותפים. לדבריו, בתקופת אשפוזה הוא ביקר אצלה פעם או פעמיים וכי מעולם לא חתם על המסמכים המצורפים לכתב התביעה, שעל-פי הנטען מהווים התחייבות מטעמו לשאת בהוצאות האשפוז.
לבית משפט קמא הוגשו מטעם בית החולים תצהירים כי במועד הקבלה הראשון התלווה לאשתו בעת שאושפזה וכן שהוא חתם על כתב התחייבות עם קבלתה של אשתו בבית החולים. כאמור, בית משפט השלום קבע כממצא עובדתי, כי המערער התחייב לשאת בתשלום הוצאות האשפוז אשר אינן ממומנות על-ידי קופת החולים ודי בכך כדי להביא לקבלת התביעה.
לאחר קבלת התביעה הגיש הבעל ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, שם השופט ג'האשן, ציין כי כלל עתיק יומין הוא, שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, על אחת כמה וכמה מקום שממצאי בית המשפט מבוססים על ממצאי מהימנות שמקורם בהתרשמות בית המשפט מן העדים.
"במקרה דנן", כתב השופט בהחלטתו, "קבע בית משפט קמא כממצא שבעובדה, כי המסקנה ולפיה המערער חתם על כתב ההתחייבות המהווה עילת התביעה, מסתברת יותר מאשר המסקנה ולפיה המערער לא חתם, כטענתו. בית משפט קמא הגיע למסקנה כי המערער הוא שחתם על ההתחייבות. משמע, בניגוד לטענת המערער, בית משפט קמא קבע ממצא עובדתי פוזיטיבי ולא בשל היעדר הוכחה, לאחר שמצבור הראיות שהובאו בפניו הובילוהו למסקנה, כי המערער הוא הוא שחתם על כתב ההתחייבות".
___________________________________________________
