לווה כספים מחבר ולא החזיר: "החברה שלי פשטה רגל"

סגן ראש עיר לשעבר ממרכז הארץ חויב להחזיר לחברו 227 אלף שקל שלווה ממנו וטרם החזיר. לגרסתו טען כי לא מדובר בהלוואה אישית אלא לחברה שהייתה בבעלותו והפכה חדלת פירעון. השופטת: "ידע שהחוב שלו באופן אישי"
מעיין לביא |

הלוואות צריך להחזיר, את זה למד על בשרו סגן ראש עיר לשעבר ממרכז הארץ, שלווה כספים רבים מחברו וכאשר נתבקש להחזיר את הכספים, טען כי לא מדובר היה בהלוואה אישית, אלא הלוואה לחברה שהיתה בבעלותו ופשטה את הרגל. שופטת בית משפט השלום בירושלים, בלהה יהלום, חייבה את הנתבע במלוא הסכום, 227 אלף שקלים, כולל הוצאות ושכ"ט עורך דין.

בין התובע לנתבע שררו יחסי חברות קרובים, במסגרתם הלווה התובע לנתבע כספים מעת לעת, כאשר התובע הינו שכיר, ואילו הנתבע כיהן במרוצת השנים גם כסגן ראש עיר והיה בעליה של חברה בענף הדפוס והשלטים שחדלה לפעול בשל קשיים כלכליים. הצדדים העידו כי בין השנים 2010-2015 הלווה התובע לנתבע כספים רבים והנתבע חתם על מסמך שכתב בכתב ידו, נושא כותרת "שטר חוב", בו הוא מאשר כי הוא חב לתובע סך של 60 אלף שקלים ו-40 אלף דולר.

התובע טען, כי הוא הלווה לנתבע כסף, לרוב במזומן, לצרכיו האישיים, וזאת עקב קשיים כלכליים שהיו לנתבע, לצורך חתונות ילדיו ואף לקניות לשבת וכו'. לרוב, עם קבלת הכספים הותיר הנתבע בידיו שטר חוב בו צוין סכום ההלוואה. לטענתו, מדובר בהלוואות שניתנו בשל החברות שבין הצדדים שהוגדרה כ"ידידות נפש" והם ניתנו לנתבע באופן אישי ולצרכיו הפרטיים בלבד.

מנגד, טען הנתבע כי ההלוואה ניתנה לחברה שהייתה בקשיים כלכליים. לטענתו, הכספים הועברו לידיו כאורגן של החברה בעת שעמד בראשה ולא אליו אישית. הנתבע טען גם שהוסכם ביניהם כי החברה תישא בהחזר ההלוואה בתשלומים שווים על סך 2,500 שקלים לחודש, ובהתאם לכך נמסרו לידי התובע 12 שיקים של החברה וכאשר החברה חדלה להתקיים, השיקים חזרו.

השופטת יהלום, קבעה כי מקריאת המסמך, פשוטו כמשמעו, עולה כי הנתבע מאשר כי הוא חייב לתובע, את הכספים ולא החברה. "מאחר", אמרה, "והתובע לא היה אמור ליהנות מרווחי החברה, אז מדוע שילווה כספים לחברה? שעה שהנתבע הוא שערך וכתב את המסמך בכתב ידו. ככל שסבר שחברת גרפומדיה היא שחבה בחוב, יכול היה לרשום זאת באופן מפורש במסמך ההודאה בחוב, אולם לא עשה זאת והדבר מחזק את הטענה כי ידע שהחוב הוא שלו באופן אישי".

השופטת הוסיפה: "מהמסכת העובדתית והראייתית שבפניי, אני מתרשמת שהנתבע קיבל לידיו את כספי ההלוואה לצרכיו שלו. ייתכן שחלק מהכספים בחר, מרצונו הפרטי, להעביר לחברה שבראשה עמד. אך היתה זו בחירה אישית שלו. מועד הפירעון אינו בגדר 'פרט חיוני' אלא 'פרט מהותי', שהרי שטר חוב שנמסר בלא לנקוב בתאריך הפירעון יכול שיהיה שטר לפירעון עם דרישה, כפי הקבוע בפקודה, ואין חובה להשלימו על מנת לפעול לגבייתו של השטר".
________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת בלהה יהלום

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות