שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מיכל פריימן, דחתה תביעה של עובד ברשת מרכולים, לתשלום פיצוי בסך 30,000 שקלים בגין פיטורים שלא בתום לב ושלא כדין.
השופטת פריימן קבעה כי אף בעובדה כי הפיטורים היו באופן מידי, תוך תשלום תמורת הודעה מוקדמת אין כדי להצביע על חוסר חוקיות או על חוסר תום לב בגינו תבע התובע פיצוי וחייבה אותו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 8.500 שקלים.
התובע הועסק ברשת מרכולים ונמסר לו זימון לשימוע, אליו הגיע מלווה בעורך דינו. בסיום השימוע התבקש להגיע לעבודה כרגיל ובחלוף 4 ימים, נמסרה לתובע ההחלטה בשימוע ולפיה הוא מפוטר מעבודתו.
כעבור כ-10 חודשים הגיש התובע את תביעתו, בה הועלו לראשונה גם טענות כי הפרוטוקול הכתוב מהווה אך תמצית של הטענות שהועלו בשימוע.
לטענת הנתבעת, בחלוף הזמן ומשלא העלה התובע טענות כנגד פיטוריו או כנגד הפרוטוקול, לא נשמרה ההקלטה.
לטענת התובע, השימוע נעשה שלא כדין, בחוסר תום לב, תוך שההחלטה על הפיטורים התקבלה מבעוד מועד ועל כך מעיד הזימון לשימוע "מהיום למחר" וסיום יחסי העבודה לאלתר.
עוד טען התובע כי הטיעונים שהועלו כנגדו בשימוע, המוכחשים על ידו, היו סתמיים, בלתי מוצדקים ובלתי מעוגנים והפתיעו אותו.
הוסיף התובע וטען כי פיטוריו המיידיים מעוררים חשד לעילות פיטורים חמורות כנגדו והדבר גרם לו עוגמת נפש, השפלה ופגיעה בשמו הטוב.
בהחלטת הפיטורים חזרה הנתבעת על הטענות שהועלו כנגדו ללא התייחסות להתנהלותו לאחר השימוע וללא מתן אפשרות לתקן דרכיו, דבר המלמד אף הוא כי תוצאת הדברים הייתה ידועה מראש.
רשת המרכולים טענה מנגד כי התובע פוטר מעבודתו כדין, מהטעם שלא ביצע עבודתו באופן ראוי ולאחר שהעירו לו אינספור פעמים והוא לא שינה את דרכיו.
לטענתם התובע ידע בגין מה זומן לשימוע וכי הפר הוראות הנתבעת, והתגונן בטענות שאינן ממין העניין כגון "זה לא רק אני" או כי רצה "להגדיל ראש" ולא "לשבת כמו גולם".
התובע זומן לשימוע בכתב, השימוע נדחה לבקשתו והוא הופיע אליו מלווה בבא כוחו וגם לאחר השימוע ניתנה לתובע האפשרות לתקן דרכיו אולם לא עשה כן, ועל כן, בחלוף מספר ימים, פוטר.
לטענת הנתבעת, היא פעלה בהתאם לפררוגטיבה הנתונה בידיה, נתנה לתובע את יומו ולא נפל כל פגם בהתנהלותה בנוגע לפיטוריו.
השופטת פריימן, לאחר שמיעת ראיות הצדדים וטענותיהם, מצאה כי דין התביעה להידחות, משלא נפל פגם לא בעילת הפיטורים ולא בהליך הפיטורים.
"במכתב הזימון לשימוע נטען כי עילות הזימון הן חוסר שביעות רצון מאופן ביצוע עבודת התובע", כתבה בהחלטתה, "והטענה כי אינו נשמע להוראות הממונים ולא מבצע את דרישות ההנהלה. תחילה טען התובע כי כלל אינו יודע במה מדובר אולם משפורטו בפניו הטענות במהלך השימוע לא טען כי אלו אינן מוכרות לו, אלא טען לגופו של עניין".
השופטת הוסיפה: "מעדיפים אנו את עדותו המהימנה של עד הנתבעת על פיה הנתבעת העירה לתובע על התנהלותו מספר רב של פעמים טרם זימונו לשימוע, וכי טענתו כי אינו יודע על מה מדובר הינה מיתממת ובלתי נכונה… אשר לעילת הפיטורים, הלכה היא כי במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, רשאי המעסיק להעביר עובדים מתפקידם או לפטרם בהתאם לצרכיו של העסק, כך שעל-פי רוב בית הדין לא יתערב בשיקול דעתו של המעסיק אלא במקרים של אפליה או אם הפיטורים נעשו בשרירות לב".
