פעמיים אושפז גבר בבית החולים, עקב כאבים בחזה ועליית ערכי טרופונין, אולם הרופאים, החמיצו את האבחנה הברורה לפיה הוא סובל מבעיה לבבית חריפה הדורשת צנתור מיידי למניעת התפתחות של אוטם שריר הלב, כך עולה מתביעה שהוגשה על ידי עו"ד אביטל פז לבית משפט השלום בתל אביב.
על פי התביעה, לפני מספר שנים, פנה הגבר לקרדיולוג בקופ״ח. כעולה מהתרשומת בתיק הרפואי סיבת הביקור: ״כאב בחזה ללא קשר ברור למאמצים, קושי בנשימה, במאמץ עייפות וקושי בנשימה״. בדיקת המאמץ בקופ״ח הופסקה ובסיכומה נרשם כי מבחן המאמץ לא אבחנתי ״לא הושג דופק מטרה״
כעבור מספר חודשים, בהפניית רופא המשפחה בקופ״ח, פנה התובע למוקד לאחר שמזה מספר שבועות שיעול ליחתי, קוצר נשימה, הרגשת חום וכאבים בחזה בעת שיעול. לאחר מכן בלילה התובע הופנה למיון בביה״ח להמשך בירור נרשם כי סיבות ההפניה לביה״ח: ״דה סטורציה ללא הטבה תחת טיפול קוצר נשימה״. ושם הועבר לאשפוז במחלקה פנימית. במכתב סיכום הביקור בחדר מיון נכתב: ״…עם כאבים בחזה ללא קשר למאמץ, בעיקר לאחר שיעול, אק״ג ללא סימני איסכמיה״.
עורכת הדין פז מציינת כי הואיל ותלונותיו של התובע, באופן שגוי, לא יוחסו לבעיה לבבית והוא שוחרר לביתו כאשר במכתב השחרור צוין: ״ללא עדות למחלה כלילית בבדיקת דם טרופונין אפור ללא דינמיקה איסכמית… ייתכן זיהום נשימתי. משוחרר במצב כללי יציב״. כעבור חודש הוא שוב הועבר לבית החולים שם צוין כאשר שוחרר כי: "..הכאב בחזה אינו דוקר או לוחץ, ללא הזעות, ללא איבוד הכרה וללא קוצר נשימה. הכאב ממוקם כדיוק כמקום שהוא נחבל בעת נפילתו״ ועוד נרשם ש: ״במהלך אשפוזו בקרדיולוגיה, ללא רושם שמדובר בבעיה לבבית״.
כעבור מספר ימים שוב פונה הגבר ע״י מד״א למיון מוקד בשל כאב שורף במרכז בית החזה. בהגיעו לשם אובחן התובע כסובל מאוטם חד בשריר הלב והוא הובהל למיון ולאחר כשעה מתחילת הכאבים בחזה שאובחנו כאוטם חד בשריר הלב והוא הובהל ישירות לחדר צנתורים. בוצע צנתור דחוף ה ולאחר מכן עבר ניתוח מעקפים.
בחוות דעת המומחה שהוגשה לבית המשפט נכתב כי העובדה כי התובע התלונן על כאבים בחזה כבר בפעם הראשונה שהגיע ורמת הטרופונין היתה גבוהה מלמדת כי מדובר באירוע כלילי חד. "הואיל והרופאים בביה״ח לא נהגו כך ולא הסתכלו על התמונה בכללותה, גם באשפוז השני הם נהגו בצורה לא סבירה. היה עליהם לאבחן את הבעיה כבעיה לבבית ואשר על כן התרשלו" נכתב בתביעה על ידי המומחה שהוסיף: "לו רופאיו בביה״ח היו נוהגים כרופאים סבירים ומשלימים את הברור והטיפול, האוטם מתאריך היה נמנע ואיתו הנזק הניכר לשריר הלב".
על פי התביעה מאז האירוע הלבבי ובעקבותיו, השתנו אורחות חייו של התובע ואיכותם ללא היכר והנזק שנגרם לליבו של התובע, פגע בכל תחום בחייו בכושר השתכרותו ובתוחלת חייו.
______________________________________________
______________________________________________
