הוא גדל בקרית שמונה להורים יוצאי מרוקו
והוא לא שוכח לרגע ולא מתבייש בשורשים שלו. שבעה אחים, עם הסבתא בדירת שלושה חדרים קטנטנה. הוא ישן באותה מיטה עם אחיו עד הבר מצוה. לאבא היתה מכולת, וכל יום אחרי בית הספר היה אבי הולך לחנות ורושם את החובות של האנשים עבור אביו, שלא ידע קרוא וכתוב. עד גיל הנעורים לא יצא מקרית שמונה, ולא ממש היה מודע לכך שיש עולם בחוץ.
הצדע למפקד!
אבי חימי למד בפנימיה הצבאית של בית הספר הריאלי בחיפה. כתלמיד מצטיין הוא התקבל לשם, וכבעל פה שלא מתבייש הוא שכנע את המנהל שלא ייגבה תשלום מהוריו העניים עבור הלימודים במוסד המפואר. לגלובס הוא סיפר שכשכל הילדים סיפרו שהוריהם פרופסורים ורופאים, הוא סיפר שאביו – כאמור, בעל מכולת ואחריה חנות דגים "עוסק בדגיגונים ובעלי כנף". לדעת איך להציג את המציאות בצורה הולמת בלי לשקר זו אחת התכונות החשובות לעורכי דין, כמובן.
הוא רצה להיות עובד סוציאלי
דוד שלו הקים את המתנס בקרית שמונה והוא היה בטוח שהוא הולך לעסוק בתחום חברתי. אבל אחרי שירות צבאי של שש שנים כקצין, חבר מהלימודים שכנע אותו שילכו יחד ללמוד משפטים כי זה משהו רציני. הוא משוכנע שהשאיפה החברתית היא שהובילה אותו להיות פליליסט.
את אשתו אבי חימי הכיר מילדות, אבל הפכו לזוג בצבא
היא ביקרה בבה"ד 1 את החבר שלה, הם נתקלו במקרה, הזכירה לו את הבית. כשיצא לחופשה התקשר, ולאט לאט חיזק את הקשר. בניגוד אליו שרק רצה, היא הלכה ללמוד עבודה סוציאלית וקרימינולוגיה. מצד שני, היא חשבה שתלמד עריכת דין, והוא הגשים.
הוא חולה על מגנטים
מי שהיו אצלו בבית מספרים על מאות מגנטים, חלקם מסחריים וחלקם אמנותיים, שנדמה שנמצאים בכל פינה בבית. ולא רק מגנטים – תמונות וכרזות, במיוחד היסטוריות, מציפות את קירות ביתו, עד שהוא נדמה כמו מוזיאון. ממוריביליה משנות ה-40 ועד ה-60 היא בדיוק מסוג הדברים שמדברים אליו, אם שקלתם לקנות לו משהו שהוא באמת יאהב.
הוא שכן של מירי רגב ושל בני גנץ
כן, עו"ד אבי חימי גר בראש העין, למרות שהוא לא מדבר בחית ועין. הוא שכן של השרה רגב ושל בני גנץ, בקרוב מאוד, ככל הנראה, שותפים לממשלה וחבריו בוועדה לבחירת שופטים. מה זה אומר לגור בראש העין? בעיקר שצריך לקום מאוד מוקדם בבוקר כדי להתמודד עם הפקקים בדרך לתל אביב, שנמצאת 8 דקות משם בתנאי שאתה במטוס.
הוא לא מתבייש להיות חבר של אפי נוה
לגלובס אמר מפורשות: "אני אומר למרות שאולי יהיה מי שיכעס – נוה חבר שלי. אצלי חברות זו גם אופציה. הוא טעה ברמה האישית ובסופו של יום החליט להתפטר, אבל אי-אפשר לקחת ממנו את כל הדברים הטובים שעשה עבור הלשכה ועורכי הדין. "בכל מקרה, אני בן 60, אני ילד גדול. אני לא מובל, ואף אחד לא מכוון אותי, אז כל הטענות הללו שעולות היום בהקשר זה, הן בדיחה".
הוא אוהב לבשל, ועושה את זה טוב.
וכאן הוא קנה סופית את הבנות במערכת
