מתנדב במשטרה הורשע כי שלח דרך אפליקציה המתחזה לטלפון של מפקד התחנה הודעות בעלות נופך גזעני. בית המשפט השלום בבאר שבע גזר עליו עבודות שירות למשך חודשיים ופיצוי של 10 אלף שקל לקצין המשטרה.
המתנדב, תושב הדרום, הורשע בעבירות של שיבוש הליכי חקירה, שימוש במסמך מזויף ושבועת שקר. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, הוא שירת כמתנדב בתחנת משטרת נתיבות, שם שירתו, בין היתר, חברו של הנאשם ומפקדו.
לפני מספר שנים, כך תואר בכתב האישום, נודע לנאשם, כי נגד חברו השוטר מתנהל הליך פיטורין ממשטרת ישראל וכי חברו מנסה לאתר ראיות לכך שהמפקד מתנהל ומתבטא באופן גזעני. מתוך מטרה לסייע לחבר, שלח הנאשם לטלפון הנייד שלו עצמו הודעות, בעלות תוכן ואופי גזעני, כך שתיחזנה להיות כהודעות שנשלחו אליו מאת מפקדו.
את ההודעות האמורות, שלח לעצמו באמצעות ישומון "קקדו", המאפשר משלוח הודעות טקסט אנונימיות והודעות טקסט הנחזות להיות ממספר טלפון הנתון לבחירת המשתמש. לאחר מכן, שלח הנאשם צילום מסך המתעד את ההודעות המזויפות אל מכשיר הטלפון הנייד של חברו, ואמר לו בכזב, כי ההודעות נשלחו אליו על ידי המפקד.
כעבור חודש, כאשר התקיים שימוע, במסגרת הליך הפיטורין של החבר, טען להגנתו, כי המפקד הינו גזען, תוך שהסתמך, בין היתר, על ההודעות המזויפות שקיבל מהנאשם וחודש לאחר מכן, אף הגיש תלונה נגד מפקדו בגין התנהגות גזענית שאינה הולמת קצין משטרה, תוך צירוף ההודעות שקיבל מהנאשם. התלונה הוגשה לשר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה, מפקד מחוז הדרום, מפקד מרחב נגב וקצין תלונות הציבור של מחוז דרום במשטרת ישראל.
החבר עצמו המשיך בהצגה וחודש לאחר מכן, אף חתם בפני עורכת הדין שייצגה את חברו, על תצהיר כוזב, בו הצהיר, כי המפקד הוא ששלח אליו את ההודעות המזויפות. במעמד החתימה, נאמר לנאשם כי לא יעשה שימוש בתצהיר עליו חתם. למרות התצהיר, כעבור מספר חודשים, הנאשם העביר מזכר למפקד, בו כתב בכזב, כי מעולם לא העביר לפריד הודעה המכילה תכנים בעלי אופי גזעני שנשלחה אליו מהמפקד וזה מסר את המזכר לנציבות על קבילות השוטרים והסוהרים, מתוך אמונה שתוכן המזכר אמת. בעקבות מעשי הנאשם, נחקר המפקד באזהרה במחלקה לחקירות שוטרים בחשד לעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
לאחר הגשת כתב האישום הגיעו הצדדים להסדר טיעון. במסגרת ההסדר הודה הנאשם בעובדות ובעבירות שבכתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו. שירות המבחן המליץ על ענישה חינוכית בדמות צו של"צ בהיקף של 120 שעות והטלת צו מבחן של שנה, שבמהלכה ישולב בקבוצה טיפולית. עוד בא שירות המבחן בהמלצה, לבטל הרשעת הנאשם בדין.
בטיעונים לעונש, לטענת התביעה, במעשי הנאשם היה כדי להביא לפגיעה באמון הציבור במשטרה וכן לפגיעה בשמו הטוב של מפקדו, תוך יצירת מצג שווא. התביעה התייחסה לחשיבות שבהרתעת שוטרים ומתנדבים בעבירות מסוג זה. התביעה עתרה למתחם ענישה שינוע בין חודשיים לשמונה חודשים מאסר בפועל.
ההגנה טענה באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו הצעיר, מסלול חייו הנורמטיבי, תרומתו לחברה והדגישה החרטה העמוקה מצדו של הנאשם וביקשה לקחת בחשבון, שהרקע לעבירות איננו עבריני. עוד נטען, כי הרשעת הנאשם תביא לפגיעה ממשית בעבודתו שכן, יישלל ממנו רישיון הנשק אותו מחזיק, והדבר יביא לפיטוריו.
השופט רון סולקין, כתב בגזר הדין כי העבירות שעבר הנאשם חמורות וכי לא ניתן לבטל את ההרשעה. לדבריו, חומרת העבירות במקרה דנן, מחייבת ענישה משמעותית וכי "ענישה אחרת לא יהיה בה ליתן מענה לאינטרס הציבורי ובייחוד – לשיקול ההרתעה".
"המדובר", כך על פי גזר הדין, "בעבירות, שנעברו בתחכום, תוך תכנון מראש ומתוך מטרה ליצור מצג שווא בנוגע למפקד במשטרה, זאת כדי לסייע לחברו במסגרת הליכי פיטורין. במעשי הנאשם, בייחוד הכוונה לתדמית שניסה ליצור לאותו מפקד, היה כדי להכתים את ציבור לובשי המדים ולפגוע באמון הציבור במשטרה. לצד אלו, הביאו מעשים אלה גם לפגיעה של ממש במפקד, עת הוגשו נגדו תלונות ונפתחה חקירת מח"ש על לא עוול בכפו".
השופט הוסיף: "אלמלא היה המפקד עומד על חפותו, ואלמלא היתה המערכת נכונה, אם גם לא מלכתחילה, לשמוע לטענותיו ולבדקן לעומק – עלול היה קצין במשטרה, להיות מושעה מתפקידו, להיות מורד בדרגה ואף חמור מכך – לסיים שירותו בקלון, להיות מועמד לדין ולהיענש בחומרה, הכל מתוך עלילת דברים. פוטנציאל הנזק של העבירה מרעיד את אמות הספים ולא ניתן להקל ראש בפגיעה הרבה שעלולה היתה להיגרם אלמלא יצאה האמת אל האור".
__________________________________________
