הרכב שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות, נעם סולברג וג'ורג קרא, קיבלו את מרבית ערעורהּ של המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה בעניינו של נישום שנתפס בניכוי מס תשומות על סמך חשבוניות-מס פיקטיביות. בעקבות פסק הדין יידרש הנישום לשלם לרשות המסים למעלה מ-15 מיליון שקלים.
סוחר המתכות יעקב פאר, נתפס בכך שניכה מס תשומות על סמך חשבוניות-מס פיקטיביות. לפיכך החליט מנהל מע"מ על הוצאת שומת תשומות שלפיה נדרש פאר לשלם כ-10 מיליון שקלים. ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי – נדחה וכך גם ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.
אחר כל אלה, החליט מר פאר לפעול באופן יצירתי, במטרה להשיג בדרך חלופית את מה שלא הצליח לעשות באמצעות חשבוניות-המס הפיקטיביות, הוא הגיש בקשה למנהל מע"מ להגיש "דוח מתקן" ובמסגרתו להפחית את גובה העסקות שעליהן דיווח ושמהן ביקש לנכות את מס התשומות. כך ניסה הנישום להגיע לאותה תוצאת-מס בדרך אחרת. זאת על בסיס טענה חדשה שלפיה הוא לא היה סוחר במתכות – אלא מתווך במתכות.
בית המשפט המחוזי אפשר לו לעשות כן ועל כך הגיש מנהל מע"מ ערעור, שהתקבל. השופט סולברג בפסק דינו ציין שורה ארוכה של נימוקים לדחיית טענות הנישום בערעור. בין היתר, בעל דין מנוע מלהעלות טענות עובדתיות סותרות, לרבות בהליכים נגד רשות המסים. לדבריו, "משטען פאר למתחילת הדרך שהוא רכש מתכות ומכר מתכות – אין הוא יכול להישמע עתה בטענה כי היה מתווך בלבד".
השופט סולברג הדגיש כי הדבר נכון במיוחד, "כשהדבר נעשה לאחר שנמצא כי גרסתו העובדתית הראשונית לא היתה אמת. הלכה למעשה, בפסק הדין הקודם נמצא פאר חוטא, וכעת במסגרת ערעוריו דנן הוא מבקש לצאת נשכר. מדובר בהתנהלות בחוסר תום לב, המבקשת לנצל את ההליך השיפוטי".
השופט סולברג הוסיף: "אין זה רצוי שמן הצד האחד יוכלו נישומים לנסות ולהקטין את חבותם במס באמצעות הצגת מצג עובדתי שקרי לפני פקידי המס; ומצד שני, לאחר שנחשפו בקלונם-בשִקרם, יוכלו לפנות לבית המשפט ולתקן גרסתם. משמעות הדבר היא שהסיכון לשאת במלוא עלות השקר – יקטן; התמריץ לשקר – יגדל; והיכולת לגבות מס אמת – תקטן בהתאם".
עוד קבע השופט סולברג כי היכולת להגיש דוח מתקן מוגבלת למקרה שבו נשמטו נתונים שהיו יכולים להיכלל בדוח התקופתי, אך נעדרו ממנו ונקבע שממילא לא ניתן להגיש דוח מתקן בחלוף תקופת ההתיישנות בעניין מס העסקות. במסגרת זו נדחתה הפרשנות שנתן בית המשפט המחוזי להוראותיו של חוק ההתיישנות והבהיר כי לא ניתן לראות בפסקי הדין הקודמים בעניינו של מס התשומות שניכה פאר כמאריכים את תקופת ההתיישנות בעניין מס העסקות שבו חויב.
על רקע נימוקים אלה, קבע בית המשפט כי "משדיווח פאר תחילה כי יש לחייבו במס ערך מוסף על עסקאות שביצע כסוחר – הרי שכסוחר ימוסה. שינוי גרסתו העובדתי במסגרת ערעור מס העסקאות איינו ראוי, האמת נעדרת, ונוכח תכליתם של דיני המס – אין להסכים לגרסה החדשה".
בצד זאת, דחה בית המשפט את טענותיו של פקיד השומה נגד דחיית שומת מס ההכנסה לשנת 2005 ובעניין שתי החלטות ביניים שנתן בית המשפט המחוזי בעניין הוצאות – אף שהובהר כי "החלטות הביניים אינן חפות מקשיים" וחלקן אף מנוגדות להלכה – לנוכח הכלל שלפיו בית המשפט שלערעור אינו נוהג להתערב בקביעות עובדתיות ובפסיקת הוצאות.
_________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט נעם סולברג
