אלימות כלכלית היא לא רק נחלתן של נשים חלשות בעלות הכנסה נמוכה, או כאלה שאינן עובדות מחוץ לבית ותלויות לחלוטין בבעל, אלא גם של נשים מצליחות, קרייריסטיות, בעלות הכנסה גבוהה, שאינן יכולות להוציא שקל ללא דיווח לבעל וקבלת רשות.
במקרים קיצוניים נאלצות נשים אלה אף לוותר על כל רכושן כדי לזכות בגט, אשר יוציאן לחופשי. קיים קשר ישיר בין אלימות פיזית לטרור כלכלי, כאשר ברור שאישה התלויה כלכלית בבעלה, לא תוכל להיחלץ מזוגיות אלימה. באמצעות שליטה על המשאבים הכלכליים – משיג הבעל גם שליטה באישה ובכל צעדיה.
על פי נתוני משרד התעסוקה שפורסם השבוע – נשים מהוות כ-70% מכלל מחוסרי העבודה עקב משבר הקורונה ואם להוסיף לכך את העלייה באחוזי מקרי האלימות במשפחה בתקופה זו – ניתן להעריך את הסכנה היומיומית בה שרויות נשים רבות מדי.
לכי תוכיחי
רק בשבוע שעבר נרצחו 2 נשים נוספות ע"י בני זוגן, אולם כנראה שזו לא סיבה מספיק מוצדקת כדי שנבחרי הציבור יקדמו חוקים שיגנו על קורבנות האלימות.
הצעת חוק חדשה שעלתה על שולחן הכנסת, מציעה לאפשר לבתי המשפט להוציא צו למניעת אלימות כלכלית וצו למסירת מידע מהמוסדות הפיננסיים אודות המצב הכלכלי של בן הזוג. בנוסף, מוצע להכיר באלימות כלכלית כעוולה אזרחית, על מנת לאפשר הגשת תביעה נזיקית נגד בן הזוג הנוקט בה.
האלימות הכלכלית מתבטאת ביתר שאת במאבקי הגירושין, כאשר קורבן האלימות, שזו לרוב האישה – מוצאת עצמה חסרת יכולת לממן הליכים משפטיים יקרים שנועדו להגן עליה ולשמור על זכויותיה.
ישנם מספר סימנים לזיהוי אלימות כלכלית:
- פערי כוחות כלכליים בלתי סבירים בין בני הזוג.
- בן הזוג שולט באופן מוחלט על הנכסים ועל חשבונות הבנק.
- בן הזוג מחזיק בכל כרטיסי האשראי ולא מרשה לך להשתמש בהם ללא הסכמתו, או מעניש אותך בחסימת האשראי.
- את נדרשת להעביר את משכורתך ישירות לבעלך.
- הוא מכריח אותך לעבוד בעבודה שאינה מתאימה לך ולא מתייחס לתלונותייך, או שאינו מאפשר לך לעבוד כלל מחוץ למשק הבית.
- נותן לך תקציב קבוע ואת צריכה להתחנן כדי לקבל ממנו עוד כסף.
- דורש ממך דיווח ורשות לכל הוצאה כספית.
- יצירת חובות ולקיחת הלוואות "משותפות" ללא ידיעתך והסכמתך.
המציאות כיום הינה, כי לא קיים חוק שמגדיר מהי אלימות כלכלית ומה אסור שיקרה בין בני זוג בתחום זה. על מנת להוכיח אלימות כלכלית, בשונה מאורח חיים צנוע או קמצני שהצדדים הסכימו עליו, יש להוכיח מצב של שליטה מתמשכת של צד אחד, כפייה והטלת אימה.
למרבה הצער, המחוקק ובתי המשפט טרם הגדירו את האלימות הכלכלית ולא יודעים כיצד להתמודד עמה ולכן, המשימה של עורכי הדין העוסקים בדיני משפחה הינה, לתקוף את הנושא בבתי המשפט באמצעות הגשת תביעות מתאימות.
