בתלונה נטען כי בית המשפט הורה ליו"ר הכנסת לשעבר, יולי אדלשטיין, להגיב לעתירות וכי הוא שלח תגובה "מנומקת ומוסדרת", אך לאחר 41 דקות הודיע בית המשפט העליון כי תינתן החלטה בעתירות "תוך דקות ספורות", ופסק הדין ניתן 20 דקות לאחר מכן. המתלוננת טענה, כי אין כל ספק בעיניה "ששופטים אינם מלאכים" ולכן ברור שפסק הדין "נכתב מראש כטיוטה", וסימוכין לכך היא מוצאת בעובדה ש"ניתן לראות שאין בו כמעט התייחסות לדברי יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת. בתלונה צוין, כי הנציבות כבר קבעה בעבר כי ב"הכנת טיוטה מלאה ומפורטת של פסק הדין טרם שהושלם ההליך המשפטי יש טעם לפגם".
בתגובתה לתלונה ציינה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כי טענת המתלוננת לפיה פסק הדין נכתב טרם שמיעת הצדדים, הינה טענה חסרת בסיס. לדבריה, הדיון בעתירות התקיים במשך למעלה משלוש שעות, "וזאת לאחר שעמדות הצדדים הוגשו לבית המשפט בכתב וכן לאחר שניתנה הסכמת המשיבים לדון בעתירות כאילו הוצא בהן צו על תנאי". ועוד נמסר, כי "הדיון בעתירות הסתיים בשעות הערב של יום… ובאותו שלב היו בפני בית המשפט מכלול טענות הצדדים בכתב ובעל-פה לרבות טענותיו של… המשיב 1 בעתירות, שהובאו בכתב ובעל-פה". לפיכך, הבהירה הנשיאה, "ניתן היה לכתוב את פסק הדין בעתירות".
במהלך יום המחרת החליט הרכב השופטים, "כי טרם שיינתן פסק הדין מן הראוי לקבל את עמדת (המשיב 1) לאפשרות מסוימת". הפנייה נועדה, לדברי הנשיאה, "על מנת לייתר את הצורך במתן פסק הדין". הנשיאה הוסיפה עוד, כי "משהודיע המשיב 1 בשעות הערב של יום…, כי (אינו מאמץ את האפשרות שהעלה בית המשפט), החליט הרכב השופטים ליתן את פסק הדין ללא דיחוי".
בהחלטתו לדחות את התלונה הפנה הנציב שהם, להחלטה של קודמו בנוגע לשחרור בשגגה של טיוטת פסק דין למערכת נט המשפט, אלא שהנציב שהם קבע כי במקרה שלפנינו מצב הדברים היה שונה בתכלית, כמוסבר על ידי הנשיאה בתגובתה לתלונה. לטעמו של הנציב, לא הייתה כל מניעה להכין את טיוטת פסק הדין, שהיה בשל לכתיבה, עוד טרם שניתנה תשובתו של אדלשטיין להצעה שהופנתה אליו מטעם ההרכב אשר דן בתיק, וזאת לאחר שנשמעו בהרחבה טיעוני הצדדים להליך, בכתב ובעל פה. משהאמור בתגובתה המפורטת של הנשיאה מקובל היה על הנציב במלואו, נדחתה התלונה, לאחר שלא נמצא לה בסיס כלשהו.
