בשנת 2013 נכנס לתוקפו תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, אשר הוסיף את עילת סגירת תיק בהסדר מותנה לעילות הסגירה הקיימות, חוסר אשמה, חוסר ראיות ונסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
סגירת תיק בהסדר מותנה, משמעותה, שהתיק ייסגר כנגד החשוד במקרים שאין לו רישום פלילי בחמש השנים האחרונות, העבירה אינה מצדיקה מאסר בכלא, לא מתקיימים הליכים משפטיים אחרים כנגד החשוד וכן התחשבות בנסיבות אישיות של החשוד, כמו גילו, התנהגותו, נסיבות חייו, נסיבות ביצוע העבירה, תוצאות העבירה והתנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה.
כאשר החשוד עומד בתנאי הסף ומביע נכונות להסדר, ההסדר יכלול את התנאים הבאים או חלקם: תשלום קנס, תשלום פיצוי לנפגע העבירה, התחייבות להימנע מביצוע העבירה, עמידה בתוכנית שיקומית, פעולות לתיקון הנזק שנגרם.
בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה "משפט פלילי, סדר הדין הפלילי – הסדר מותנה" מיום ה-3 בינואר 2019, נאמר, כי הסמכות לערוך הסדרים מותנים הורחבה על כלל עבירות העוון בסמכות התביעה המשטרתית שבוצעו לאחר ה-1 בינואר 2019, למעט עבירות מסוימות אשר הוחרגו מן ההנחיה.
אפליה בחוק?
על פי החוק, עבירת עוון, היא עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים וכן קנס שלא נקבע לו סכום.
בהמשך לכך, הגישה הסנגוריה הציבורית עתירה לבג"ץ (בג"ץ 5099/20), בבקשה לשנות ולבטל חלקים מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא הסדרים מותנים וטענה, כי יש להחיל את החוק בדבר סגירת תיקים בהסדר על כלל התיקים התלויים ועומדים בבתי המשפט בעבירות עוון וכן על כלל התיקים שטרם הוגש בהם כתב אישום בעבירות עוון, גם ביחס לתיקים בהם עבירת העוון נעברה לפני ה-1 בינואר 2019.
הסנגוריה הציבורית טענה בעתירה לאפליה בין חשוד שהוא שוטר שעניינו מטופל במחלקה לחקירות שוטרים שבעניינו לא חל מועד התחולה שנקבע לאזרחים שאינם שוטרים, קרי: ה-1 בינואר 2019, וכן לאפליה בין אזרח שעבר עבירה לפני ה-1 בינואר 2019 לאזרח שעבר את עבירה לאחר ה-1 בינואר 2019. כאשר על פי המצב כיום, אזרח שעבר עבירה לאחר ה-1 בינואר 2019 או שוטר שעבר עבירה אף לפני ה-1 בינואר 2019 יוכל להנות מסגירת תיק בהסדר מותנה, אך אזרח אחר שעבר עבירה לפני תאריך זה לא יוכל ליהנות מסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהחלטת ביניים שנתן בג"ץ בשבוע שעבר, הוא הורה כי המשיבים יתייחסו למספר התיקים שבהם טרם הוגש כתב אישום וכן תיקים אשר תלויים ועומדים בבית המשפט בעבירות עוון בין השנים 2017 ועד 2019 ובין השנים 2015 ועד 2017. כן נקבע כי תיבדק האפשרות לתת חנינה למי שלא התאפשר לערוך הסדר מותנה בעניינו. בג"ץ הורה למשיבים להגיש את תגובתם עד ל-1 בדצמבר 2020.
בתקווה כי בג"ץ בהחלטתו הסופית, ישים קץ לאפליה בין אזרחים לאזרחים בסגירת תיק בהסדר מותנה וכי תחולת תיקון 66 תחול על עבירות שבוצעו החל מיום תיקון החוק.
הכותב הינו עורך דין אשר עוסק בתחום הפלילי, ליצירת קשר 054-6350650
