שופט בית משפט המחוזי בבאר שבע, גד גדעון, דחה עתירה שהוגשה נגד החלטת רשות מקרקעי ישראל, להקצות קרקע ללא מכרז לחברת "מקסימה", באזור התעשייה באשדוד, לשם הקמת מתקן להנזלת גז טבעי ממאגר "תמר". השופט גדעון ציין בהחלטתו כי דחה את העתירה, בהתאם להלכה לפיה בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו ונוכח אישור העִסקה כדין.
על פי העתירה המקרקעין שבהם מדובר, מצויים באיזור התעשייה באשדוד ומנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל. הקרקע עצמה, גובלת בקרקעות נוספות, ביניהן קרקעות אשר זכויות החכירה בהן שייכות לשלוש העותרות ובקרקע השייכת לחברת מקסימה, כאשר כל הארבע הן חברות פרטיות העוסקות בתעשייה, ומפעילות במקרקעיהן מפעלים ומחסנים. שטח הקרקע שבה מחזיקה כל חברה הינו כ-12-11 דונם.
לפני כשבע שנים, הגישה חברת מקסימה בקשה למשרד הכלכלה, להמלצה להקצאת קרקע בפטור ממכרז, על מנת "…להרחיב את מפעל הייצור…" ו"…מתוך הסתכלות על תכנית התפתחות רב שנתית…". בקשה זו התייחסה להקצאת כל שטח הקרקע, תוך שצוין כי אם יוחלט להקצות רק מחצית מהקרקע, מועדפת הקצאת חציה הדרומי. כעבור שלוש שנים, המליץ מִנהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה, להקצות את כל שטח הקרקע לחברת מקסימה.
לטענת העותרות, ההחלטה להקצות את הקרקע לחברת מקסימה בפטור ממכרז היא |החלטה חריגה, בלתי סבירה ובלתי מידתית, ונגועה באפליה פסולה, בין השאר מהטעמים שדרך המלך ודרך הדין היא הקצאת מקרקעין ציבוריים במכרז פומבי".
עוד נטען כי "נהלי משרד הכלכלה קובעים כי כאשר יש חמישה מתעניינים במקרקעין, יתקיים מכרז בנוגע למקרקעין, וכך היה עליה לנהוג, החלטת רמ"י להקצות את המקרקעין לחברת מקסימה בפטור ממכרז, התקבלה בניגוד לתנאים הקבועים בדין להקצאה בפטור ממכרז, שכן היא לא בחנה האם אי-עריכת מכרז היא ההחלטה הסבירה בנסיבות העניין שבהן יש עוד מעוניינים בקרקע".
העותרות הדגישו גם כי שטח הקרקע שהוקצתה בפטור ממכרז עומד על פי שלושה משטח המפעל הקיים שלה, ופי שישה מהמקרקעין שמקסימה עצמה ביקשה לקבל בפטור ממכרז, זאת ועוד, רמ"י לא פעלה לטענתן, באופן המבטיח את מירב היתרונות לגוף הציבורי, בהתחשב בכך שחברת מקסימה משלמת סכום נמוך משמעותית משוויה של הקרקע.
השופט גד גדעון פסק כי העִסקה נתמכת בהמלצה המקצועית של משרד הכלכלה בהתאם לתקנות, בית המשפט אישר בהליך הקודם, את תוקפה של ההמלצה, וקבע, כי חברת מקסימה אכן עומדת בתנאי תקנה 25(11), כך שבעניין זה קיימת הכרעה שיפוטית המחזקת את תוקפה של המלצת משרד הכלכלה, המהווה את הבסיס לעִסקה.
"העִסקה אושרה בכל המסלולים הנדרשים", כתב השופט בהחלטתו, "על פי נהלי הרשות ובהתאם לדין, לרבות החלטת ועדת הפטור. ועדת הפטור אף העלתה את נימוקיה על הכתב במסגרת דיון נוסף שקיימה בנושא ביוני השנה. לפיכך, בשים לב להלכה שלפיה בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו, ונוכח אישור העִסקה כדין – דין העתירה להידחות".
___________________________________________________
