לבית משפט השלום ברחובות, הוגשה תביעה נגד משרד הבריאות, על ידי אשה שהגיעה ללדת את ילדה הראשון, בבית החולים הלל יפה בחדרה ובשל רשלנות הרופאים, היא לא תוכל ללדת יותר. בא כוחה, של האשה, עו"ד אלי דסה, טען בתביעה, כי אם בית החולים היה מיילד אותה עם בואה לבית החולים ולא כמה ימים מאוחר יותר, כל המצב אליו נקלעה היה נמנע.
על פי התביעה, אותה הגיש עו"ד דסה, מדובר היה בלידה ראשונה של התובעת, אשר התגלה בשבוע ה-36, כי היא סובלת מלחץ דם וחלבון בשתן, דבר שעשוי ללמד על רעלת היריון. היולדת הגיעה לבית החולים הלל יפה ושוחררה וכמה ימים מאוחר יותר לאחר ביקור בקופת חולים, שם אובחן כי היא סובלת מיתר לחץ דם. בסיום הביקור הופנתה להמשך טיפול בבית החולים. התובעת הגיעה אל בית החולים הלל יפה שם לאחר מספר בדיקות בהן נמצא, בין היתר, חלבון בשתן, הומלץ לשחררה לביתה בהמלצה להמשך מעקב רפואי ומנוחה.
שלושה ימים מאוחר יותר, נטען בתביעה, שוב הופנתה התובעת לקבלת טיפול בבית החולים בשל עלייה בלחצי הדם וחלבון בשתן. בקבלתה בשבוע ה-37 להריון, אובחנה עם רעלת היריון אך במקום לילד את התובעת, הוחלט על השראת הלידה. התובעת אושפזה בבית החולים ורק חמישה מאוחר יותר, נוכח עלייה בלחצי הדם הועברה התובעת לחדר לידה.
לאחר כעשרים דקות בחדר הלידה, התחילה התובעת להתלונן על קוצר נשימה, תחושה כללית רעה ובבדיקת ריאות התקבלה תמונה של בצקת בריאות. כעבור מספר דקות החלה התובעת לפרכס, איבדה את הכרתה, הכחילה ולקתה בדום לב. תוך כדי מאמצי ההחייאה בוצע ניתוח קיסרי בהצלחה. התובעת הועברה להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ כשהיא מונשמת ומורדמת. כשבוע מאוחר יותר, לאחר שמצבה התייצב, שוחררה התובעת לביתה בהמלצה להימנע מכניסה להיריון, ולטיפול תרופתי וקרדיולוגי.
לתביעה צירף עו"ד אלי דסה, חוות דעת רפואית ממומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, שם מציין המומחה כי הייתה רשלנות רפואית מצד הנתבעת וחריגה מפרקטיקה רפואית מקובלת. בחוות דעתו הדגיש המומחה בין השאר כי מדובר היה בניהול רשלני של רעלת היריון קשה על ידי מעקב שמרני למרות שהתנאים עם הגעתה לבית החולים חייבו יילוד מידיי.
"כאשר בוחנים סיכונים למול תועלת מהשהיית הלידה", כתב המומחה בחוות הדעת, "יש לקחת בחשבון כי אי סיום ההיריון עלול לגרום נזק לאמא. לא הייתה כל אינדיקציה רפואית לאשפוז, ולהשגחה ולאי ביצוע סיום הריון כאשר התובעת התקבלה בפעם השלישית לבית החולים הלל יפה בשבוע 37 עם מדדים אשר הגדירו רעלת היריון לפחות בתחום הקל, ולמעשה אפילו בתחום החמור… הארכת ההיריון אינה בעלת תועלת והיווה סיכון משמעותי עבור האם וככל שההיריון היה מסתיים כל שרשרת האירועים הקשה שהחלה בלידה היו נמנעים. כל אלו גרמו לסבל רב ופגיעה קשה באיכות החיים בשל הצורך בנטילת תרופות מרובות, מעקב רפואי הדוק לטווח ארוך, וכן פגיעה ביכולתה לשאת היריון באופן עצמאי".
עו"ד דסה ציין בתביעה, כי "המקרה נשוא התביעה והנזקים שנגרמו לו כתוצאה ממנו אירעו בשל רשלנותה או חוסר זהירותה או חוסר תשומת ליבה של הנתבעת, בין השאר מאחר ובבית החולים, העדיפו השראת לידה ללא הצדקה ותועלת אמיתית על לידה מיידית ובכך גרמה נזק לתובעת וכן לא הוסבר לתובעת כי אין תועלת עוברית מעיכוב הלידה והתועלת היחידה הינה הפחתת שיעורי ניתוח קיסרי".
_____________________________________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%93%d7%a1%d7%94
