הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית עלתה לדיון לקריאה ושנייה ושלישית בוועדה חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ועוררה ויכוח סוער סביבה. חברי הכנסת של הליכוד החברים בוועדה אף הודיעו כי יצביעו נגד ההצעה. במהלך הדיון בכנסת טענו המתנגדים כי ההצעה היא חלק מ"משפטיזציה" שהשתלטה על הדמוקרטיה. "אל תתנו לשופטים לנהל לנו את המשפחה".
ההצעה מהווה תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה "למניעת אלימות כלכלית", אותה מקדמת ח"כ קרן ברק (הליכוד) ואושרה לפני כשלושה חודשים בוועדת שרים לענייני חקיקה, ובקריאה ראשונה במליאת הכנסת. התיקון לחוק הוגש ע"י יו"ר הוועדה ושר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן, השרה לשוויון חברתי, ח"כ מירב כהן, ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ איציק שמולי.
התיקון מעורר מחלוקת משני צידי המתרס הפוליטי. כנגד ההצעה, יצאו בין היתר שלמה קרעי, איילת שקד, אסנת מארק, עמית הלוי, אריאל קלנר ומיכאל מלכיאלי. את התנגדותם מנמקים בכך שהחוק לא רק שאינו מגן על נשים, אלא עלול להחריב משפחות ומחדיר את האקטיביזם השיפוטי לתוך חיי המשפחה.
ההצעה, לטענתם, בניסוחה הנוכחי, מאפשרת טווח פרשנות רחב, מה שמעורר בקרב המתנגדים חשש כי לפתח השופטים יינתנו סמכויות רבות מדי להרחיב את הגדרות החוק. ל"ישראל היום" אמר ח"כ קרעי: "ההצעה הנוכחית הינה טרלול משפטי שיוביל כל מחלוקת משפחתית פנימית בעניין כלכלי לבית המשפט. לצורך העניין, ויכוח על דמי כיס יכול להגיע לבית המשפט, ולא רק בני המשפחה יכולים להתלונן אלא כל מי שמעוניין להיכנס לחיי המשפחה הרלוונטית".
ח"כ הלוי אמר במהלך הדיון כי אם "בא בעל ואומר לאישה – 'את המשכורת שלך תניחי כאן', אז זה המצב ביניהם. האם זו סיטואציה שייכת להגדרת האלימות? לא בטוח. אני מכיר המון סוגים של יחסים. השאלה שמונחת לפנינו היא מתי אנחנו כמחוקקים מתערבים". גם ח"כ קלנר הביע תרעומת על הצעת החוק ואמר: "אולי הוא הטיל עליה אימה כלכלית כשהוא לא נתן לה לקנות בגדים ב-10 שקל? או שאולי היא הטילה עליו אימה כשקנתה בגדים ב-10 אלף שקל ורוששה אותו, והוא לא יכול ללכת למשחק כדורגל?".
השר שמולי הגיב על הדברים ואמר: "נשים שנמצאות תחת אלימות כלכלית לא נאבקות על הזכות לקנות בגד ב-10אלף שקל, אלא על זכותן הבסיסית שלא להיות נתונות להשתלטות וליצירת תלות כלכלית עליהן. מטרת החוק שלנו היא לא לנהל את הכנסות המשפחה, אלא לספק לנפגעות נתיב מילוט ממציאות אכזרית שלא פעם מובילה גם לאלימות פיזית".
לפי המשרד לשוויון חברתי, "בהצעת החוק מוגדרת לראשונה אלימות כלכלית כהתנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן זוגו, שמתרחשת תוך הטלת אימה או הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו". הצעת החוק מגדירה את הפעולות הבאות כאסורות על פי החוק: "הערמת קשיים על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג", לרבות יציאה לעבודה, פתיחת חשבון בנק, מניעת כרטיס אשראי, הסתרת קיומם של נכסים והגדרה מעורפלת נוספת של "התנהלות כלכלית המונעת ניהול סביר ותקין של חייו של בן הזוג, לרבות בדרך של שליטה על התנהלותו הכלכלית של בן הזוג בחיי היומיום".
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי ההגדרה למונח "נכס" היא "מקרקעין, מיטלטלין, זכויות ובכלל זה כספים". נוסח ההגדרות הוא מעורפל בכוונה תחילה: "ההגדרה כאמור היא הגדרה רחבה אשר משאירה שיקול דעת לבית המשפט לגבי זכויות נוספות שאליהן הוא עשוי להידרש", נכתב בדברי ההסבר לחוק.
