שופט בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג, דחה ערעור של ידיעות אחרונות כנגד החלטת הממונה ברשות להגנת הצרכן להטיל עליהם עיצום כספי בסך 396 אלף שקלי.
זאת בגין פרסום ושיווק המכוון לעידוד קטינים להשתתפות בהגרלות, בניגוד לחוק הגנת הצרכן ובניגוד לתקנות הגנת הצרכן, אולם הקנס הופחת ב-30% משום שהעיתון הפסיק את הפרסום.
כחלק מפעילות ידיעות אחרונות, היא הייתה שותפה בשיווק אלבומים ומדבקות של ספורטאים ודמויות אנימציה ב"אלבומי סופרגול" ו"אלבומי אימוג'י". בין ידיעות לחברת פי.אם.איי סחר וייזום בע"מ, חברה שעוסקת בייבוא, ייצור, שיווק והפצה של מוצרי ילדים, נכרת הסכם לפיו יוצרו עבור המערערת מדבקות ייחודיות שיכונו "אסים" ואותם יש להדביק באלבומים.
את האסים היה ניתן לקנות בבתי עסק שונים באמצעות הצגת קופון שנמצא בין דפי עיתון "ידיעות אחרונות".
האלבומים והמדבקות הופצו בשני שלבים: תחילה ללא תשלום באזורי ריכוז ילדים כמו בתי ספר. ולאחר מכן התבצעה הפצה באמצעות מכירה בתשלום בבתי עסק כמו חנויות ספרים וציוד משרדי, חנויות החברה, קיוסקים וכדומה. המדבקות נמכרו ארוזות במעטפות אטומות ונועדו להדבקה באלבומים במקומות המתאימים לכך.
על פי תקנון האלבומים, כאשר אספן המדבקות ממלא את האלבום כולו ובחלק מהמקרים צריך היה האספן למלא רק עמודים ספציפיים באלבום, הוא זכאי להשתתף בהגרלה נושאת פרסים. המערערת השתתפה בשיווקן ופרסומן של שתי הגרלות ספציפיות (אחת לכל אלבום) שבה השתתפו האספנים שמילאו את עמודי האסים של המערערת.
מעבר להגרלות אלו התקיימו הגרלות נוספות בהן השתתפו אספנים שמלאו את כל האלבום, כולל העמודים הספציפיים של המערערת.
בשנת 2015 נכנס לתוקפו תיקון 39 לחוק הגנת הצרכן ( להלן: "תיקון 39") המקנה לרשות להגנת הצרכן סמכות אכיפה מנהלית ושנתיים לאחר מכן הרשות להגנת הצרכן שלחה לידיעות אחרונות הודעה על כוונה לחיוב עיצום כספי בנסיבות מחמירות בסך 594,000 שקלים, בשל פעילותה לעידוד קטינים להשתתף בהגרלות באמצעות פעילות מתמשכת ולמטרה מסחרית.
לטענת הרשות בפרסומים השונים בעיתון, ידיעות אחרונות עודדה קטינים להשתתף בהגרלות בהן יזכו בפרסים כגון כרטיסי כניסה למשחקי כדורגל בחו"ל או חדר אימוג'י VIP וזאת בכדי לייצר צורך לרכוש את עיתון "ידיעות אחרונות", בו קיימים גזרי העיתון לרכישת האסים ובכך להפיק רווחים כלכליים. ידיעות ערערה לרשות ובתגובתה לא שללה כי הייתה שותפה לשיווק ופרסום האלבומים, המדבקות וההגרלות אולם בד בבד העלתה את טענותיה להפחתת העיצום או המרתו בסנקציה מתונה יותר. לאחר בחינת טענותיה, החליטה המשיבה לקבל את טענת המערערת בדבר חומרת העבירה ולהפחית את סכום העיצום ולהעמידו על סך 396 אלף שקלים.
בערעור אותו שהוגש מטעם העיתון לבית המשפט, נטען כי החלטת הרשות הינה החלטה מוטעית שאינה מתיישבת עם הוראות הדין, אינה סבירה, אינה מידתית ולוקה בחוסר שקיפות. טענות ידיעות אחרונות הסתמכו בעיקרן על היתר שניתן על ידי שר האוצר לעריכת הגרלות וכן על פס"ד שיצא מבית המשפט המחוזי המאשר הסדר פשרה ביחס לפעילות סופרגול.
העיתון טען כי הסתמך כדין בתום לב על ההיתר הכללי שניתן לעורכת המבצע PMI. לפי הערעור, ההיתר הכללי ניתן ע"י רשות מוסמכת אשר היו לפניה מלוא העובדות והתקנונים בהם צוין כי האלבומים מיועדים לבני נוער. בנוסף, הסתמכה על העובדה שהפעילות התבצעה במשך עשרים שנה מבלי שננקטו הליכי אכיפה ומבלי שהממונה התריע בפניה כי הוא רואה בעיתיות כלשהי בפעילותה.
השופט ארנברג דחה את הערעור של ידיעות אחרונות וכתב בהחלטתו בין השאר ועצם קיומה של הגרלה המיועדת לקטינים נדרשת אישור ספציפי כקבוע בחוק. "באיזון", כתב בהחלטתו, "בין אינטרס הציבור ועקרון חוקיות המנהל לבין עניינו של פרט שהסתמך על מצג של רשות מנהלית אני סבור שהכף נוטה לדחיית טענת המערערת. המערערת לא יכלה להסתמך על ההיתר הכללי שניתן מכוח סעיף 231(א)(1) לחוק העונשין ואשר מתייחס להגרלות באופן כללי, בעוד שסעיף 231א(א) יוצר הסתייגות ספציפית להגרלות המיועדות לקטינים. עובדה זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שהחוק קובע כי הסתמכות על ההיתר הכללי לצורך ביצוע הגרלות לקטינים מהווה עבירה פלילית. קבלת טענת המערערת פוגעת בתקנת הציבור ובאינטרס הציבורי ועשויה להביא להרעה במצבם של צדדים שלישיים, העשויים להיפגע מאכיפת המצג שכביכול הותירה הרשות".
עוד נכתב בהחלטה: "יש לתת משקל לעובדה כי ההסתמכות אינה בתום לב. בידיעות אחרונות ידעו כי מדובר בהיתר כללי, כפי שנכתב בתקנונים ואף ציינו זאת בכתב הערעור. איני יכול לקבל טענה כי מדובר במשחק ילדות אשר רמות הסיכון בו היא נמוכה וכן כי מדובר בפעילות משנית ולא עיקרית. ראשית, מטרת החוק היא למנוע כל הסיכון או עידוד אף אם הוא מינורי. החוק אינו יוצר מבחן לסיווג עוצמת הפגיעה והוא חל על כל סוג של משחק מזל, הימור והגרלות. מתן לגיטימציה להימור מסוג זה עלולה להביא למדרון חלקלק ואי אחידות בהטלת עיצומים ואכיפת החוק".
